אילוף כלבים ועבודה בעזרת כלבים בגישה מונחית־התקשרות, ללא כפייה וממוקדת־רגש

מטרת נספח זה

נספח זה הוא מפתח העזר לקורא עבור ספר העיון בן חמשת הכרכים. הוא מאחד את אופן השימוש בתוויות ראיות חוזרות, בכללי הסקה, בסוגי תיבות ובמונחים טכניים לאורך הספר. ההגדרות קצרות במכוון ומותאמות לשימוש בספר זה, ולא נועדו להיות ערכים ממצים במילון מקצועי של כל תחום. כאשר למונח יש משמעות מדעית, קלינית, וטרינרית, משפטית או תלוית־תחום־שיפוט רחבה יותר, הפרק המצוין הוא הדיון הקובע.

הכלל המנחה פשוט: יש להשתמש במונח המתאים לטענה הנתמכת בפועל, ולא לסיפור החזק יותר שהמונח עלול לרמוז עליו.

חלק A — מדריך ראיות

A.1 קטגוריות הראיות A–G

הספר משתמש בשבע קטגוריות ראיות. אלה קטגוריות סמנטיות, ולא שבע דרגות בסולם מספרי. הקטגוריה מציינת את סוג ההצדקה הראייתית שיש לטענה; היא אינה מעניקה ציון אוניברסלי לנושא שלם.

קטגוריה	משמעות בספר זה	פרשנות מותרת לקורא
A — ראיות חזקות	ממצא אמפירי תחום, עיקרון או הבחנת מדידה הנתמכים בראיות חזקות ועקביות במידה סבירה.	ניתן לקבוע בביטחון בתוך האוכלוסייה, המבנה, ההקשר והשימוש שנבדקו; אין לייצא את מידת הוודאות לשימושים שלא נבדקו.
B — ראיות בינוניות	טענה אמפירית אמינה הנתמכת בראיות משמעותיות, אך מוגבלת מבחינת רפליקציה, הכללה, מדידה, תכנון, עוצמת הסיבתיות או עקביות.	יש ללמד כטענה נתמכת תוך ציון המגבלות החשובות.
C — ראיות מתפתחות / ראשוניות	קיימות ראיות ישירות, אך הן מוגבלות, הטרוגניות, קטנות, מוקדמות או מוגבלות מתודולוגית.	יש להציג באופן זמני וזהיר, לציין במדויק מה נמדד ולהימנע מהכללה רחבה.
D — הסכמה מקצועית / פרקטיקה מיטבית	כלל מקצועי, אתי, בטיחותי או ממשלי המבוסס על סטנדרטים, הסכמה מקצועית או היגיון פרקטיקה בר־הגנה, ולא על ראיות ישירות ליעילות טיפולית.	עשוי להיות מחייב או מומלץ מאוד גם בלי שיוצג כיעילות שהוכחה ניסויית.
E — מסגרת תיאורטית	מודל הסבר או פורמולציה קוהרנטי שלא עבר תיקוף ישיר לשימוש המוצע.	יש להשתמש בו כתיאוריה, כפורמולציה או כהשערה; אין להציג את המנגנון המוצע כמבוסס.
F — השערת איש מקצוע / מסורת מקצועית	קיצור מקצועי, חבילה ממותגת, מסורת או היוריסטיקה מניסיון שיש לה תיקוף ישיר חלש.	עשוי להיות שימושי בפרקטיקה אם מסומן בבירור; חזרה לאורך זמן אינה הופכת מסורת לראיה.
G — בלתי נתמך / מטעה / עומד בסתירה לראיות	טענה החורגת מן הראיות, מבצעת שגיאת קטגוריה, חסרת תמיכה אמינה או עומדת בסתירה מהותית לראיות.	אין ללמד אותה כעובדה. יש להחליף את טענת־היתר בטענה המצומצמת שהראיות אכן תומכות בה.

ארבע הבחנות חשובות במיוחד:

D אינה פשוט “חלשה יותר” מ־C. לעיתים היא עונה על שאלה אחרת: מה אנשי מקצוע צריכים לעשות מטעמים אתיים, בטיחותיים או ממשליים, ולא האם אפקט טיפולי הודגם ניסויית.
E יכולה להיות שימושית גם ללא תיקוף אמפירי. מסגרת יכולה לארגן תצפית או פורמולציה ולהישאר בלתי מוכחת כמנגנון סיבתי או כטיפול.
F יכולה להיות שימושית בלי להפוך למדע מבוסס. קיצור מקצועי עשוי לכוון תשומת לב, אך עליו להישאר מסומן ומוגבל.
G אינה תמיד אומרת שההפך המדויק הוכח. טענה רחבה יכולה להיות בלתי נתמכת גם כאשר טענה מצומצמת יותר נכונה.

קטגוריית ראיות שייכת לטענה, לא לנושא. יש לדרג את המשפט שאומרים בפועל.

ציטוט שנראה חזק אינו פותר את השאלה השנייה. מאמר יכול להיות אמיתי ומזוהה נכון ובכל זאת לא לתמוך במשפט שהוצמד אליו.

זהות ביבליוגרפית אינה תמיכה סמנטית.

שני הצירים עצמאיים. כלל מוגנות מקטגוריה D יכול להיות מאושר לחלוטין לפרסום. טענה אמפירית מקטגוריה B יכולה להישאר מוגבלת אם המקור המדויק או הניסוח שלה אינם פתורים. ממצא מקטגוריה C יכול להיות מוכן לפרסום בניסוח זהיר הולם.

A.3 כללי ההסקה המרכזיים

ההבחנות הבאות קובעות את אופן הפרשנות בכל חמשת הכרכים.

כלל הסקה	משמעות לקורא
תצפית ≠ פרשנות	מה שניתן לראות או למדוד אינו זהה לרגש, מניע, אבחנה, היסטוריה או מנגנון שמסיקים ממנו.
קשר ≠ סיבתיות	משתנים המשתנים יחד אינם מוכיחים כשלעצמם ששינוי באחד ישנה את האחר.
אפקט ≠ מנגנון	הוכחה שהתערבות משנה תוצאה אינה מבססת מדוע התוצאה השתנתה.
מנגנון ≠ חבילת טיפול	מנגנון למידה או מנגנון ביולוגי מבוסס אינו מתקף אוטומטית כל פרוטוקול ממותג שנבנה ממנו.
סבירות ביולוגית ≠ אפקט טיפולי שהודגם	מסלול סביר יכול להצדיק השערה; הוא אינו מבסס יעילות קלינית או התנהגותית.
אנלוגיה בין־מינית ≠ ראיות ישירות	ממצאים בבני אדם, זאבים, מכרסמים או מינים אחרים יכולים לתרום להשערות, אך אינם מבססים אוטומטית אותו תהליך בכלבים או בעבודה בעזרת כלבים.
ממוצע קבוצתי ≠ אבחנה של פרט	קשרים באוכלוסייה או אפקטים ממוצעים אינם מזהים את הסיבה, המצב, הסיכון או האבחנה של פרט יחיד.
מדד תקף ≠ כלל החלטה תקף בסיכון גבוה	כלי המודד באופן תקף כאב, פחדנות, פעילות או מבנה אחר אינו בהכרח מתוקף להחלטות על הסמכה, השעיה, חזרה לעבודה או פרישה.
מובהקות סטטיסטית ≠ חשיבות מעשית	הבדל שניתן לזהות סטטיסטית עשוי להיות קטן, זניח, קצר־טווח או בלתי רלוונטי להחלטה הנדונה.
היעדר מובהקות ≠ שקילות	אי־זיהוי הבדל אינו מוכיח ששני תנאים זהים, יעילים באותה מידה או בטוחים באותה מידה.
ציטוט חוזר ≠ רפליקציה עצמאית	כמה מאמרים, סקירות או ציטוטים יכולים להתבסס על אותו מערך נתונים, עוקבה, מעבדה או שרשרת טענות.
אפקט מיידי ≠ תוצאה מתמשכת	רגיעה חריפה, מעורבות או הצלחה במשימה אינן מבססות התמדה לאחר המפגש או במעקב.
ביצוע בפעילות ≠ יכולת מוכללת	ביצוע מיומנות במהלך פעילות עם כלב אינו מוכיח שיפור רחב בתפקודים ניהוליים, אמפתיה, התקשרות, ויסות או יחסים אנושיים.
מעורבות ≠ יעילות טיפולית	עניין, הנאה, נוכחות, חשיפה אישית או השתתפות יכולים להיות בעלי ערך בלי להדגים שיפור בתוצאה הקלינית היעד.
סינכרוניות ≠ ויסות בין־אישי מועיל	שונות משותפת בזמן יכולה לנבוע מגירוי משותף, התרגשות, קונפליקט, דחק או אינטראקציה תומכת; טענת ויסות דורשת כיוון ותפקוד.
תועלת לאדם ≠ רווחת הכלב	מפגש מועיל או מוצלח לאדם אינו מבסס שהכלב השתתף מרצונו, היה נינוח או הפיק תועלת.

ראיות ל־A + ראיות ל־B ≠ ראיות ל־A→B.

זרמי ראיות נפרדים יכולים להפוך השערה משולבת לסבירה. הם אינם מתקפים כשלעצמם את הגשר הסיבתי ביניהם.

A.4 כלל ביקורת מקור–פרסום

לפני הפרסום, טענות שזהות המקור שלהן או ניסוחן דרשו בקרה נוספת עברו ביקורת ממוקדת של עקיבות המקורות. הביקורת בדקה הן זהות ביבליוגרפית והן התאמה סמנטית. תפקידה היה תיקון ובקרת פרסום, ולא סקירת ספרות רחבה חדשה.

הכללים לקורא הם:

כאשר ביקורת מקור מוסמכת צמצמה ניסוח, הניסוח המצומצם הוא הקובע. אין להרחיבו מחדש בפרוזה מאוחרת יותר.
כאשר ביקורת מוסמכת סיפקה מקור חלופי מאומת, מקור זה גובר על רשומה היסטורית בלתי פתורה עבור הטענה שתוקנה.
מקור מאומת חל רק על הטענה שהוא תומך בה בפועל. זהות המקור לעולם אינה מתירה משפט רחב יותר.
טענות שנותרו מוגבלות נשארות מוגבלות עד שסקירה מוסמכת מאוחרת יותר תפתור אותן.

ביקורת מקור ממוקדת אינה מהווה אישור מחדש של כל רשומת מקור היסטורית.

ארבע השלכות חוזרות של מינוח ומנגנון חשובות במיוחד לקוראים:

סף (threshold): בבדיקת הראיות לא זוהה מבנה “סף” כלבי אוניברסלי וסטנדרטי; במקום זאת יש להגדיר בהקשר קריטריונים התנהגותיים נצפים.
הצטברות טריגרים (trigger stacking): יש לשמרה רק כקיצור מקצועי לאפשרות שכמה אתגרים מן הזמן האחרון משנים תגובה מאוחרת יותר; אין להשוותה להצטברות קורטיזול שנמדדה או לעומס אלוסטטי.
הפחתת עומס (decompression): יש לשמרה כתיאור של סידור התאוששות מופחת־דרישה; אין להציגה כטיפול מאומת לאיפוס מערכת העצבים.
ליקוק / משטחי ליקוק: כלבים מסוימים עשויים לעסוק בפעילויות ליקוק, אך לא בוסס מנגנון כללי ואמין של “הורמון מרגיע” הנובע ממשטחי ליקוק או מליקוק.

A.5 מקרא לקורא עבור תיבות ומאפיינים חוזרים

חלק B — מילון מונחים ראשי

כיצד לקרוא את המילון

העמודה “משמעות בספר זה” קובעת את השימוש בתוך עבודה זו. העמודה “בלבול / שימוש שגוי נפוץ” מציינת את הגבול החשוב ביותר, ולא כל טעות אפשרית. “ראו גם” מפנה למונחים קשורים ולפרק שבו המושג מטופל באופן המלא ביותר.

B.1 ראיות והסקה

B.2 למידה אצל כלבים

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
התניה רספונדנטית (respondent conditioning)	למידה שבה אירועים מקבלים משמעות ניבויית ומשנים תגובות מעוררות באמצעות יחסיהם עם אירועים אחרים.	שם נרדף לחיזוק אופרנטי, או הוכחה שכל “צימוד” משנה רגש כמתוכנן.	התניה נגדית; הביטואציה; פרק 5
התניה אופרנטית (operant conditioning)	למידה שבה ההסתברות העתידית של התנהגות משתנה כפונקציה של תוצאותיה ושל התלויות שבהן היא פועלת.	כל הלמידה, או מערכת העוסקת רק בהתנהגות מכוונת במודע.	חיזוק; ענישה; פרק 6
חיזוק	תוצאה התלויה בתגובה ומגדילה את ההסתברות או השיעור העתידיים של ההתנהגות המוגדרת.	דבר שהמאמן התכוון שיהיה תגמול; כוונה אינה מספיקה.	תגמול; התניה אופרנטית; פרק 6
תגמול	תוצאה שנועדה או צפויה להיות רצויה; אין בכך הוכחה שהיא אכן חיזוק.	שם נרדף למחזק.	חיזוק; העדפה; פרק 6
ענישה	תוצאה התלויה בתגובה ומפחיתה את ההופעה העתידית של ההתנהגות המוגדרת.	גינוי מוסרי, חומרה או הוכחה שההליך נחוץ או קביל.	ענישה חיובית; ענישה שלילית; פרק 6
חיזוק חיובי	הוספת תוצאה לאחר התנהגות באופן שמגדיל אותה.	“חיובי” פירושו טוב מוסרית או נעים באופן אוניברסלי.	חיזוק; תגמול; פרק 6
חיזוק שלילי	הסרה, הפחתה או הימנעות מגירוי, התלויות בתגובה, באופן שמגדיל את התגובה.	ענישה, או הוכחה שכיבוד opt-out אינו יכול לערב חיזוק שלילי.	לחץ–שחרור; התנהגות פתיחה; פרקים 6, 9
ענישה חיובית	הוספת תוצאה לאחר התנהגות באופן שמפחית את הופעתה בעתיד.	אם היא משנה התנהגות, מכאן שהיא הומנית, הכרחית או עדיפה.	ענישה; אברסיבי; פרקים 6, 8
ענישה שלילית	הסרת גישה למחזק לאחר התנהגות באופן שמפחית את הופעתה בעתיד.	ניטרלית אוטומטית מבחינת רווחה מפני שלא נוסף דבר פיזי.	ענישה; תסכול; פרק 6
הכחדה	ירידה בתגובה כאשר התוצאה הצפויה או יחס החיזוק הרלוונטי אינם מתרחשים עוד.	מחיקה של למידה קודמת או שיטת הפחתה נטולת עלות כברירת מחדל.	התאוששות ספונטנית; הישנות; פרק 5
הביטואציה (habituation; התרגלות)	ירידה בתגובה לאחר גירוי חוזר שאינה מוסברת רק בהסתגלות חושית או בעייפות מוטורית.	כל חשיפה חוזרת, או אותו תהליך כמו התניה נגדית.	סנסיטיזציה; דה־סנסיטיזציה שיטתית; פרק 5
סנסיטיזציה (sensitization; הגברת תגובתיות)	עלייה בתגובתיות בעקבות חשיפה או גירוי בתנאים מוגדרים.	כל החמרה בהתנהגות ללא ראיות תזמוניות או הקשריות.	הביטואציה; חשיפה; פרק 5
התניה נגדית (counterconditioning)	שינוי תגובה מותנית באמצעות סידור יחס תוצאה שונה לגירוי המותנה.	הסחת דעת באוכל, חיזוק אופרנטי והתניה נגדית הם תמיד אותו תהליך.	התניה רספונדנטית; דה־סנסיטיזציה שיטתית; פרק 5
דה־סנסיטיזציה שיטתית (systematic desensitization)	חשיפה הדרגתית מתוכננת שבה עוצמת הגירוי מותאמת לתגובה נסבלת ומתקדמת באופן מכוון.	חשיפה מציפה חוזרת או עצם חלוף הזמן.	סף; הצפה; התניה נגדית; פרק 5
הצפה (flooding)	חשיפה בעוצמה גבוהה או לאורך זמן לגירוי מפחיד תוך מניעה או הגבלה משמעותית של אפשרות הבריחה.	הוכחה לפתרון מוצלח של פחד כאשר התגובה הגלויה נפסקת.	דה־סנסיטיזציה שיטתית; נסיגה והפחתת תגובתיות; פרק 5
הכללה	העברת תגובה בין גירויים, הקשרים, אנשים, מקומות או משימות מוגדרים.	הצלחה במצב אחד מוכיחה ידע אוניברסלי או העברה רחוקה.	העברה; הבחנה; פרק 7
הבחנה	למידה להגיב באופן שונה לגירויים או לתנאים המנבאים תלויות שונות.	הוכחה לעקשנות כאשר הרמז המיועד אינו שולט בהתנהגות.	שליטת גירוי; הכללה; פרק 7
שליטת גירוי (stimulus control)	יחס שבו התנהגות מופיעה באמינות בנוכחות תנאי הרמז הרלוונטיים ואינה מופיעה באופן בלתי מובחן מחוץ להם.	הכלב “יודע את המילה” בכל מצב מפני שהגיב בזמן האימון.	הבחנה; שימוש ברמז מסייע; דהיית רמז מסייע; פרק 7
עיצוב התנהגות (shaping)	בניית התנהגות באמצעות חיזוק קירובים עוקבים לעבר יעד מוגדר.	המתנה להתנהגות המלאה או חיזוק שונות אקראית ללא קריטריונים.	שימוש ברמז מסייע; לכידה; פרק 7
שימוש ברמז מסייע (prompting)	שימוש ברמז או בעזר נוסף כדי להגדיל את הסבירות לתגובת היעד במהלך הלמידה.	הרמז הסופי עצמו, או הוכחה שההתנהגות כבר בשליטת גירוי עצמאית.	דהיית רמז מסייע; שליטת גירוי; פרק 7
דהיית רמז מסייע (fading)	הפחתה שיטתית של רמזים מסייעים או עזרים כך שהשליטה עוברת לרמז המיועד או לגירוי הטבעי.	הסרת תמיכה בבת אחת בלי קשר לביצוע.	שימוש ברמז מסייע; שליטת גירוי; פרק 7

B.3 טרמינולוגיה של אימון יישומי

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
ללא כפייה (force-free)	המחויבות המקצועית בספר זה להימנע מהוספה או מהסלמה מכוונות של כאב, פחד, הפחדה או בהלה כדי להשיג ביצוע אימוני.	הבטחה שלעולם לא יהיו תסכול, ניהול פיזי, גבולות או חיזוק שלילי.	מבוסס תגמול; אברסיבי; פרק 8
מבוסס תגמול (reward-based)	אימון שמרכזו חיזוק התנהגות רצויה, בדרך כלל לצד ניהול והליכים נוספים.	התערבות אחידה אחת או שימוש בלעדי ומילולי בחיזוק חיובי בלבד.	ללא כפייה; חיזוק; פרק 8
אברסיבי (aversive)	גירוי שהפרט פועל כדי להימלט ממנו או להימנע ממנו, תוך פירוט ההקשר, העוצמה, התלות והתפקוד.	תכונה השייכת לכלי באופן זהה אצל כל כלב, או תכונה המוגבלת רק לכאב גופני.	חיזוק שלילי; ענישה; פרקים 6, 8
לחץ–שחרור (pressure–release)	סידור אימוני שבו לחץ או תנאי אברסיבי מופחתים או מוסרים כתלות בתגובה; אם התגובה גדלה, היחס הפונקציונלי הוא חיזוק שלילי.	“רביע” למידה מדעי נפרד, או כל מגע מקרי ברצועה/מגע גופני.	חיזוק שלילי; אברסיבי; פרק 9
סף (threshold)	קריטריון תגובה נצפה וספציפי למשימה בתנאי גירוי מוגדרים; אחרת — קיצור מקצועי בלבד.	קו פיזיולוגי סמוי, קבוע ואחיד המפריד בין “מווסת” ל“לא מווסת”.	עוררות; דה־סנסיטיזציה שיטתית; פרק 5
הצטברות טריגרים (trigger stacking)	קיצור מקצועי לאפשרות שכמה אתגרים מן הזמן האחרון או אתגרים מצטברים משנים תגובה מאוחרת יותר.	מבנה מאומת, חשבון קורטיזול, ציון עומס אלוסטטי או מרווח התאוששות אוניברסלי.	דחק; התאוששות; פרק 11
הפחתת עומס (decompression)	תקופה או סביבה בעלות דרישה נמוכה במכוון שנועדו לאפשר התאוששות והסתגלות.	טיפול מאומת ל“איפוס מערכת העצבים” בעל משך אוניברסלי.	התאוששות; העשרה; פרק 16
התנהגות פתיחה (start-button behavior)	תגובה נלמדת שהופעתה מתחילה או ממשיכה הליך מוגדר, ושנסיגתה יכולה להשהות אותו.	הוכחה להסכמה, לרצון או לרמת מצוקה נמוכה כאשר תנאי העצירה אינו אמיתי ואינו מכובד.	טיפול שיתופי; התנהגות המעידה על העדפת השתתפות; פרק 9
טיפול שיתופי (cooperative care)	סידורי אימון וסביבה התומכים בהשתתפות בטיפול שגרתי או בהליכים רפואיים, ולעיתים כוללים תלויות עצירה אפקטיביות.	משענת סנטר או עמדת שהייה מאומנת המוכיחות אוטומטית הסכמה או רווחה חיובית.	התנהגות פתיחה; התנהגות המעידה על העדפת השתתפות; פרק 9
LIMA / היררכיה הומנית	מסגרות החלטה מקצועיות תלויות־גרסה המעניקות קדימות להליכים פחות פולשניים או אברסיביים.	חוק מדעי אוניברסלי שעבר תיקוף או רצף חובה שהוכח ניסויית.	ללא כפייה; סטנדרטים מקצועיים; פרק 8

B.4 התנהגות, רגש ורווחה אצל כלבים

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
מצב אפקטיבי (affect)	מצב רגשי בעל ערכיות, שמוסק ונחקר באמצעות התכנסות של ראיות התנהגותיות, קוגניטיביות, פיזיולוגיות והקשריות.	תכונה שניתן לראות ישירות או קריאה חד־חד־ערכית מאות בודד.	עוררות; הסקת רגש; פרק 11
עוררות (arousal)	ממד של הפעלה הנמדד באמצעות מדדים התנהגותיים או פיזיולוגיים מוגדרים.	שם נרדף לפחד, מצוקה, התרגשות או רווחה.	מצב אפקטיבי; דחק; עוררות־יתר; פרק 11
פחד	מצב אפקטיבי הגנתי שמוסק ביחס לאיום מזוהה או צפוי במידה חזקה.	אבחנה מתנוחה יחידה, או הסיבה לכל תוקפנות.	חרדה; תוקפנות; פרק 11
חרדה	מצב ציפייתי הקשור לאיום או לאי־ודאות; שפה של הפרעה קלינית דורשת הערכה רחבה יותר.	כל ערנות, נביחה, נסיגה או עוררות.	פחד; דחק; פרק 11
דחק	תגובה פיזיולוגית והתנהגותית הסתגלותית לאתגר; הפרשנות צריכה לציין חשיפה, משך, התאוששות ועלות.	שם נרדף לכל רגש שלילי, לקורטיזול או להתנהגות לא רצויה.	מצוקה; עוררות; קורטיזול; פרק 11
מצוקה	אתגר שנחווה שלילית או התמודדות לקויה, המוסקים מתוך ראיות מתכנסות.	כל עוררות או “אות דחק” מבודד.	דחק; רווחה; פרק 11
תסכול	תגובה אפקטיבית הקשורה לחסימה, דחייה, הפחתה או השמטה של תוצאות צפויות.	אבחנה מנביחה מאחורי מחסום או מכל התנהגות עתירת אנרגיה.	הכחדה; עוררות; פרק 11
עוררות־יתר (hyperarousal)	מונח קביל רק כאשר ההפעלה ההתנהגותית או הפיזיולוגית הרלוונטית מוגדרת תפעולית.	אבחנה, מצב סמוי של מערכת העצבים המוסק מהמראה, או תווית פוליווגאלית.	עוררות; חלון הסיבולת; פרק 11
תגובתיות	מונח־על שאינו אבחנתי לתגובות מוגדרות, עזות במיוחד או קלות־הפקה לגירוי.	אבחנה או פורמולציה סיבתית מלאה.	פחד; תסכול; תוקפנות; פרק 12
תוקפנות / התנהגות תוקפנית	איומים, ניסיונות נשיכה, נשיכות או התנהגויות קשורות הניתנות לתצפית ומתוארות טופוגרפית ובהקשר.	רגש יחיד, אבחנת דומיננטיות או מחלה אחידה.	סיכון; שמירה על משאבים; פרק 12
שמירה על משאבים	התנהגות תלוית־הקשר שתפקידה לשמר או לשלוט בגישה למשאבים בעלי ערך או למנוע התקרבות/הסרה, ומתוארת קודם התנהגותית לפני הסקת מניע.	אישיות דומיננטית, הוכחה לזדון או תסמונת קבועה אחת.	תוקפנות; הערכה תפקודית; פרקים 12–13
נסיגה והפחתת תגובתיות (shutdown)	קיצור לא מדויק לירידה בתגובה, נסיגה או חוסר תנועה; במידת האפשר יש להחליפו בתצפית מדויקת.	הוכחה לדיסוציאציה, “קריסה וגאלית דורסלית”, טראומה או חוסר אונים נלמד.	חוסר אונים נלמד; התנהגות שקטה; פרק 12
חוסר אונים נלמד	מבנה ניסויי של חוסר שליטה הכולל פגיעה מאוחרת ביכולת בריחה או שליטה לאחר היסטוריה רלוונטית של אי־שליטה.	ציות שקט, הפסקת מאבק או אפיזודה יחידה של חוסר תנועה.	נסיגה והפחתת תגובתיות; שליטה; פרקים 12, 15
רווחה	מצבו הגופני והאפקטיבי של הכלב לאורך זמן, לרבות חוויות שליליות וגישה להזדמנויות חיוביות בעלות ערך.	ציות, היעדר בעיות גלויות, שביעות רצון הבעלים או סמן ביולוגי יחיד.	רווחה חיובית; איכות חיים; פרק 15
רווחה חיובית	הצד החיובי של הרווחה: גישה למעורבות אפטיטיבית בעלת ערך, חקירה, אפיליאציה, כשירות, מנוחה, בחירה וחוויות מתגמלות אחרות.	גירוי מתמיד, התלהבות גלויה או עצם אספקת חפצי העשרה.	רווחה; העשרה; יכולת פעולה והשפעה; פרק 15
איכות חיים	הערכה רחבה, לרוב אורכית, של תפקוד גופני ופסיכולוגי ושל הנאה, הנמדדת לעיתים באמצעות כלים ייעודיים למטרה.	ציון כלבי אוניברסלי אחד או כלל החלטה אוטומטי לכשירות תעסוקתית.	רווחה; תוקף מבנה; פרק 15
בחירה	זמינות של חלופות מובחנות שהכלב יכול לבחור ביניהן התנהגותית.	שליטה משמעותית רק משום ששתי אפשרויות נראות לעין.	שליטה תפקודית; יכולת פעולה והשפעה; העדפה; פרק 15
שליטה תפקודית	יחס תפקודי שבו התנהגות הפרט משנה באמינות תוצאה החשובה לפרט.	אותו דבר כמו בחירה, ניבוי או אפשרות שלעולם אינה מכובדת.	בחירה; יכולת פעולה והשפעה; התנהגות פתיחה; פרק 15
יכולת פעולה והשפעה (agency)	הזדמנויות שבהן התנהגות הכלב משפיעה על תוצאות משמעותיות, במסגרת אילוצי רווחה, בטיחות ופרקטיקה.	אוטונומיה משפטית אנושית, חופש בלתי מוגבל או כל בחירה רגעית.	בחירה; שליטה תפקודית; השתתפות מרצון; פרק 15
השתתפות מרצון	השתתפות הנתמכת בהזדמנויות מעשיות להתקרב, להשהות, להתנתק או לסגת, כאשר להתנהגויות אלה יש השלכות אמיתיות.	הישארות פיזית במקום, ביצוע התנהגות מאומנת או קבלת מזון כהוכחה לרצון.	התנהגות המעידה על העדפת השתתפות; בדיקת רווחת הכלב; פרקים 15, 29
התנהגות המעידה על העדפת השתתפות	התקרבות, המשך, השהיה, נסיגה או חזרה למעורבות של הכלב, המשמשות כראיות רלוונטיות לרווחה לגבי העדפת השתתפות, בלי לייבא את דוקטרינת ההסכמה מדעת האנושית.	הסכמה משפטית אנושית, ודאות לגבי הסכמה סובייקטיבית או תגובת opt-in מאומנת יחידה.	השתתפות מרצון; התנהגות פתיחה; פרקים 15, 29

B.5 מדע יחסי אדם–כלב

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
אפיליאציה (affiliation; קרבה חברתית)	התקרבות חברתית, קרבה, מגע או אינטראקציה אפיליאטיבית שניתן לצפות או למדוד בין פרטים.	התקשרות, אמון, קשר מתמשך או הוכחה ליחסים חיוביים מהתקרבות יחידה.	קשר מתמשך; התקשרות; פרק 18
קשר מתמשך (bond)	מבנה יחסי רחב המתייחס ליחסי אדם–חיה משמעותיים ונמשכים.	שם נרדף להתקשרות, לברית טיפולית או לכל מגע נעים.	אפיליאציה; התקשרות; HAB; פרקים 18, 24
התקשרות אדם–כלב (attachment)	יחס סלקטיבי שבו ניתן להדגים כלפי אדם מוכר פונקציות דמויות בסיס בטוח וחוף מבטחים, בלי לייבא סיווגים אבחנתיים אנושיים.	כל קשר חזק, תלות, חיבה או הרשאה לסווג כלבים באמצעות אבחנות התקשרות אנושיות.	בסיס בטוח; חוף מבטחים; התקשרות אנושית; פרק 18
אמון	ציפייה תלוית־הקשר, המבוססת על היסטוריה, לכך שפרט אחר או מצב מסוים אמינים או ניתנים לניבוי באופן הרלוונטי.	תכונת אופי כלבית אחידה המוסקת מציות או מקרבה.	קשר מתמשך; שליטה; פרק 18
בסיס בטוח (secure base)	פונקציה של יחסים שבה זמינותה של דמות מוכרת תומכת בחקירה או במעורבות.	תווית גלובלית לאיכות היחסים או הוכחה לסיווג התקשרות אנושי אצל כלבים.	חוף מבטחים; התקשרות; פרקים 18, 20
חוף מבטחים (safe haven)	פונקציה של יחסים שבה דמות מוכרת משמשת יעד להגנה, להרגעה או להתאוששות בעת אתגר.	כל נוכחות מרגיעה, או הוכחה שכל הפחתת דחק מתווכת על ידי התקשרות.	בסיס בטוח; מיתון חברתי של תגובת דחק; פרקים 18, 20
מיתון חברתי של תגובת דחק (social buffering)	הפחתה או שינוי של תגובת דחק בשל נוכחותו או התנהגותו של אחר ביחס למשווה מוגדר.	התקשרות, אמפתיה, טיפול או ויסות בין־אישי שהוכחו אוטומטית באמצעות נוחות או דחק נמוך יותר.	ויסות בין־אישי; משווה; פרקים 18, 23, 26
סינכרוניות	תיאום זמני או שונות משותפת באותות התנהגותיים או פיזיולוגיים מוגדרים.	ראיה לכך שהמשתתפים מווסתים זה את זה או מפיקים תועלת.	סינכרוניות פיזיולוגית; אפנון מתואם; פרקים 19, 23
הדבקה רגשית	שינוי הקשור למצב אפקטיבי בעקבות אותות אפקטיביים של אחר, כאשר ההבחנה עצמי–אחר והמנגנון נותרים בלתי פתורים אלא אם נבדקו.	אמפתיה אנושית, חמלה, זיהוי טראומה או מנגנון טיפולי.	אמפתיה; סינכרוניות; פרק 19
אמפתיה	משפחה של תהליכים נבדלים היכולים לכלול שיתוף אפקטיבי, דאגה אמפתית, לקיחת פרספקטיבה ועזרה.	כל פעולה שנראית אכפתית, התקרבות למצוקה או יכולת מוסרית כללית.	הדבקה רגשית; התנהגות פרו־חברתית; פרק 19
אוקסיטוצין	משתתף נוירו־אנדוקריני בתהליכים ביולוגיים וחברתיים תלויי־הקשר.	“הורמון האהבה”, מד התקשרות, ציון קשר או הוכחה למנגנון טיפולי או לבטיחות.	מנגנון; מיתון חברתי של תגובת דחק; פרק 19
אפנון מתואם (co-modulation)	תיאור ניטרלי במכוון של שינוי מתואם או מושפע בין פרטים, שאינו מניח תועלת ויסותית.	שם נרדף “רך” שמחדיר בכל זאת הנחה של ויסות בין־אישי שהוכח.	סינכרוניות; ויסות בין־אישי; פרקים 19, 26

B.6 התפתחות אנושית, התקשרות וויסות

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
התקשרות אנושית	מערכת יחסים סלקטיבית המאורגנת במיוחד סביב גישה לדמויות מגוננות מוכרות בעת איום או צורך, וסביב חקירה מתוך בסיס בטוח כאשר ההגנה זמינה.	חיבה, תלות, אמון, ברית טיפולית או טיפוס אישיות קבוע.	ביטחון בהתקשרות; בסיס בטוח; פרק 20
ביטחון / חוסר ביטחון בהתקשרות	דפוסים או ממדים תלוויי־יחסים המשקפים כיצד התנהגות או ייצוגי התקשרות מאורגנים; ביטחון וחוסר ביטחון הם מבנים מחקריים הסתברותיים, לא אבחנות.	ציון מוסרי להורות, טיפוס ילד קבוע או אבחנה פסיכיאטרית.	התקשרות לא מאורגנת; התקשרות אנושית; פרק 20
התקשרות לא מאורגנת (disorganization)	סיווג מחקרי בהתקשרות המתאר ארגון סותר, בלתי מושלם, חששני, קופא או חריג באופן אחר בתנאי הערכה מוגדרים.	הוכחה להתעללות, טראומה, PTSD, הפרעת התקשרות תגובתית או אישיות קבועה.	סיווג התקשרות; טראומה; פרק 20
מודל עבודה פנימי (internal working model)	הסבר תיאורטי רחב בהתקשרות לגבי ציפיות יחסיות; תסריטים וייצוגים מצומצמים יותר ניתנים לעיתים לתפעול ישיר יותר.	תבנית חבויה, קבועה ואחת המסבירה את כל היחסים המאוחרים.	התקשרות אנושית; ייצוג; פרק 20
ברית טיפולית	יחסי העבודה הכוללים קשר לצד שיתוף פעולה או הסכמה על מטרות ומשימות טיפוליות.	חיבה לאיש המקצוע או לכלב, חשיפה אישית, נוכחות או הנאה בלבד.	מעורבות; מנגנון AAS; פרקים 20, 26
טראומה	מונח שיש לקשור למסגרת חשיפה/תגובה מזכה שמוגדרת בבירור, או להגדרת שירות רחבה יותר המסומנת במפורש.	כל קושי, דחק, מצוקה, חוסר ביטחון בהתקשרות, shutdown או התנהגות כלבית קשה.	PTSD; PTSD מורכבת; פרק 23
הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD)	תסמונת קלינית מוגדרת לאחר חשיפה טראומטית מזכה, הדורשת דפוס תסמינים, משך ופגיעה תפקודית מוגדרים.	שם נרדף יומיומי לחוויות מפחידות, חוסר ויסות או חוסר ביטחון בהתקשרות.	טראומה; PTSD מורכבת; פרק 23
הפרעת דחק פוסט־טראומטית מורכבת (Complex PTSD)	אבחנת ICD-11 המשלבת תסמיני PTSD מרכזיים עם הפרעות מתמשכות בארגון העצמי, ובהן ויסות אפקטיבי, תפיסת עצמי וקשיים ביחסים.	כל מצוקה כרונית או אותו דבר כמו מבני “טראומה התפתחותית” מוצעים.	PTSD; טראומה התפתחותית; פרק 23
ויסות עצמי	שינוי והכוונה לאורך זמן של קוגניציה, קשב, רגש או התנהגות בהתאם למטרה ולהקשר.	שקט גלוי, ציות, דיכוי התנהגות או היעדר תנועה.	ויסות בין־אישי; תפקודים ניהוליים; פרק 23
ויסות בין־אישי (co-regulation)	תהליך בין־אישי שבו תמיכה מותנית של אדם אחד מסייעת לאחר לשנות באופן מסתגל מצב אפקטיבי, קשב או התנהגות לאורך זמן.	שני משתתפים שקטים, סינכרוניות, פיזיולוגיה משותפת או העברה אוטומטית של המושג האנושי לאינטראקציה ילד–כלב.	מיתון חברתי של תגובת דחק; סינכרוניות פיזיולוגית; פרק 23
סינכרוניות פיזיולוגית	קשר סטטיסטי לאורך זמן בין אותות פיזיולוגיים כגון קצב לב, RSA, פעילות אלקטרודרמלית או קורטיזול.	הוכחה לוויסות בין־אישי מועיל, לכיווניות, לרגש משותף או למנגנון טיפולי.	סינכרוניות; ויסות בין־אישי; פרק 23
חלון הסיבולת (Window of Tolerance)	היוריסטיקה קלינית המתארת טווח עוררות שבו מעורבות ועיבוד יעילים נחשבים אפשריים יותר.	תחום פיזיולוגי מתוקף בעל גבולות עליונים ותחתונים אוניברסליים הניתנים למדידה.	עוררות; התיאוריה הפוליווגאלית; פרק 23
התיאוריה הפוליווגאלית (Polyvagal Theory)	מסגרת שנויה במחלוקת המוסיפה טענות אבולוציוניות, אנטומיות ופסיכולוגיות ייחודיות לפיזיולוגיה אוטונומית מבוססת.	מערכת העצבים האוטונומית עצמה, או הוכחה מוסכמת להיררכיה קלינית תלת־מצבית.	HRV / RSA; חלון הסיבולת; פרק 23
נוירו־גיוון	המציאות של שונות במערכות העצבים האנושיות ובפרופילים קוגניטיביים־התפתחותיים; בספר זה המונח משמש מתוך עמדה של נגישות, אוטונומיה והשתתפות.	תחליף לאבחנה, להערכה תפקודית, לתמיכה במוגבלות או לספציפיות קלינית.	תקשורת; הסכמה מותאמת־התפתחות; פרק 22
הסכמה מותאמת־התפתחות (assent)	נכונות חיובית, מתמשכת ונגישה מבחינה התפתחותית של ילד או אדם אחר שאינו בהכרח נותן הסכמה מדעת משפטית מלאה.	חתימה, היעדר מחאה, רשות הורית או הסכמה חד־פעמית שאינה ניתנת לביטול.	הסכמה מדעת; אי־הסכמה; פרקים 22, 29
הסכמה מדעת (consent)	הרשאה אנושית הכרוכה בדרישות משפטיות ואתיות של כשירות, מידע, רצוניות וסמכות בהתאם להחלטה ולתחום השיפוט.	הסכמה מותאמת־התפתחות של ילד, רשות הורית או אותות השתתפות של כלב.	הסכמה מותאמת־התפתחות; הרשאה חוקית; פרקים 22, 29, 34

B.7 אינטראקציה אדם–חיה ושירותים בעזרת בעלי חיים

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
אינטראקציה אדם–חיה (Human–Animal Interaction; HAI)	התחום הרחב העוסק באינטראקציות וביחסים בין בני אדם לבעלי חיים שאינם בני אדם; אין בו כשלעצמו הנחה של טיפול או תועלת.	שם נרדף לשירותים בעזרת בעלי חיים או לקשר אדם–חיה חיובי.	HAB; AAS; פרק 24
קשר אדם–חיה (Human–Animal Bond; HAB)	מבנה יחסי הנוגע לקשר משמעותי בין אדם מסוים לבעל חיים מסוים.	כל מגע, חיבה, התקשרות או אפקט טיפולי.	קשר מתמשך; HAI; פרק 24
שירותים בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Services; AAS)	מונח־העל הפרוספקטיבי של הספר לשירותי טיפול, חינוך ותמיכה מוגדרים המערבים בעלי חיים.	טכנולוגיית טיפול אחת, רישיון מקצועי אוניברסלי או הוכחה שנוכחות בעל החיים מוסיפה תועלת.	AATx; AAE; AASP; פרק 24
התערבויות בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Interventions; AAI)	מונח־על היסטורי המשמש בחלק גדול מהספרות; במחקר התקשרות אותו קיצור יכול לציין גם Adult Attachment Interview.	AAS ו־AAI ניתנים להחלפה תמיד ללא תלות בתאריך/הקשר, או שלקיצור יש משמעות אחת בלבד.	AAS; התראת מינוח; פרק 24
טיפול בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Treatment; AATx)	טיפול מכוון־מטרה שבו איש מקצוע אנושי בעל כשירות מתאימה משלב בעל חיים במכוון בתוך טיפול שכבר נמצא בתחום העיסוק המקצועי שלו.	כל פעילות עם כלב בעלת משמעות רגשית, או רישיון שנוצר מעצם נוכחות הכלב.	תחום העיסוק המקצועי; תרומה ספציפית של הכלב; פרקים 24, 33
חינוך בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Education; AAE)	עבודה חינוכית מכוונת־מטרה המערבת בעל חיים, נמסרת במסגרת אחריות חינוכית לגיטימית ומתועדת לפי מטרות חינוכיות.	פסיכותרפיה או טיפול קליני רק מפני שעולים רגשות או יחסים.	פעילות; AAS; פרק 24
תמיכה בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Support; AASP / Support Program)	שירות תומך, חברתי, פנאי, רווחה, מוטיבציה או ביקורים, שאינו הופך לטיפול מקצועי רק מפני שמעורב בו בעל חיים.	קטגוריה קלינית שבה חובות מוגנות, רווחה או תחום עיסוק מצטמצמות.	כלב טיפולי; AAS; פרק 24
כלב טיפולי (therapy dog)	כלב שנבחר והוכן להשתתפות עם צוות אנושי בשירותים או בביקורים מוגדרים הכוללים מקבלי שירות רבים.	כלב שמטפל בהפרעות באופן עצמאי, מעניק רישיון למוביל שלו או מקבל אוטומטית זכויות גישה ציבורית של כלב שירות.	כלב מוסדי; AASP; פרק 24
כלב מוסדי (facility dog)	כלב שהוכן במיוחד לעבודה חוזרת עם איש מקצוע או מנחה מאומן במסגרת מוסדית ובתפקיד מוגדר.	כל כלב טיפולי בביקור, או כלב סיוע המותאם לאדם יחיד.	כלב טיפולי; כלב סיוע; פרק 24
כלב סיוע / שירות (assistance / service dog)	כלב המאומן לבצע משימות הקשורות למוגבלות עבור אדם יחיד במסגרת המערכת המשפטית או התוכנית הרלוונטית.	כלב טיפולי, חיית תמיכה רגשית או חשיפה שקולה לשירות AAS הנמסר בידי איש מקצוע.	כלב מוסדי; ESA; פרק 24
חיית תמיכה רגשית (emotional-support animal; ESA)	בעל חיים שנוכחותו מספקת נוחות או תמיכה בתוך קשר אישי; המשמעות המשפטית משתנה לפי תחום שיפוט.	כלב שירות מאומן־משימה או התערבות AAS מקצועית ומובנית.	כלב סיוע; חיית לוויה; פרק 24
חיית לוויה	חיית מחמד או בעל חיים ביתי במסגרת קשר אישי רגיל.	תפקיד טיפולי, מוסדי או של סיוע, או ראיה לכך שממצאי בעלות על חיית מחמד מבססים אפקט של התערבות.	HAI; HAB; פרק 24

B.8 פרקטיקה טריאדית

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
אינטראקציה טריאדית	מפגש של שלושה גורמים שבו הילד, הכלב ואיש המקצוע מעורבים התנהגותית ויכולים לשנות את רצף האינטראקציה.	מנגנון טיפולי ייחודי רק משום שנוכחים שלושה משתתפים.	פורמולציה טריאדית; פרק 27
מערכת אתית טריאדית	נקודת מבט ממשלית שבה החלטות חייבות להביא בחשבון בו־זמנית את ענייני הילד, רווחת הכלב ונסיגתו, חובות איש המקצוע ובטיחות הציבור.	ראיה שהטריאדה יעילה קלינית.	הסכמה מותאמת־התפתחות; השתתפות מרצון; פרק 29
פורמולציה טריאדית	מסגרת חשיבה מקצועית המארגנת מידע על הילד, הכלב, איש המקצוע, הדיאדות ביניהם, הסביבה והתלויות המקשרות.	מערכת אבחונית שעברה תיקוף או מודל טיפולי.	מסלול תהליכי; אינטראקציה טריאדית; פרק 27
מסלול תהליכי	השערה כיוונית לגבי האופן שבו רכיב אחד בטריאדה עשוי להשפיע על רכיב אחר לאורך זמן.	מתווך שהודגם רק מפני שהרצף סביר או נצפה.	מנגנון; מתווך; פרק 27
תועלת נוספת מהוספת הכלב	תועלת שניתן לייחס להוספת הכלב מעבר לתנאי השוואה אמין הכולל את תשומת הלב האנושית, הפעילות, המבנה, הציפייה או גורמים לא־ספציפיים רלוונטיים אחרים.	שיפור שהתרחש בזמן שכלב היה נוכח.	תרומה ספציפית של הכלב; משווה; פרקים 25–28
פעילות	משימה או אינטראקציה מובנית המתבצעת עם הכלב או סביבו לשם מטרה חינוכית, תומכת, קלינית או מעשית מוגדרת.	תוצאה טיפולית או טיפול רק מפני שהפעילות בעלת משמעות רגשית.	העברה; AAS; פרק 28
העברה	שינוי שמתרחב מעבר למשימה המתורגלת לגירויים, מסגרות, אנשים, נקודות זמן או יכולות אחרים.	הנחה של הכללה מביצוע טוב בפעילות אחת עם כלב.	הכללה; ביצוע בפעילות; פרקים 7, 28
תרומה ספציפית של הכלב	החלק בתוצאה שמוצע או הודגם כתלוי באופן ספציפי בכלב, ולא בפעילות כללית, תשומת לב אנושית, חידוש, מגע, ציפייה או גורמים הקשריים אחרים.	כל תועלת המתרחשת במפגש בעזרת כלב.	תועלת נוספת מהוספת הכלב; מנגנון; פרקים 25–28
המודל הטריאדי	מסגרת הספר המתארת אינטראקציות ילד–כלב–איש מקצוע, אינטרסים נפרדים ומסלולים מוצעים ברמות אינטראקציונית, אתית ופורמולטיבית.	טיפול נפרד שעבר תיקוף, מודל אבחוני, התערבות ל“תיקון התקשרות” או מנגנון טריאדי מוכח.	אינטראקציה טריאדית; פורמולציה טריאדית; פרק 27

B.9 פרקטיקה מקצועית, הסמכות וממשל

מונח	משמעות בספר זה	בלבול / שימוש שגוי נפוץ	ראו גם
תחום העיסוק המקצועי (scope of practice)	הפעילויות, ההחלטות, הייצוגים והאחריות השייכים כראוי לתפקיד מקצועי לפי הדין, הסטנדרטים, הכשירות והמסגרת החלים.	כל מה שאיש מקצוע מרגיש שהוא מסוגל לעשות, או כל דבר שהופך למותר בגלל נוכחות כלב.	כשירות מקצועית; הרשאה חוקית; פרק 33
כשירות מקצועית (competence)	יכולת מוכחת לבצע פעילות מותרת בבטחה ובאמינות, לרבות שיפוט, מיומנות מעשית, תיעוד, רווחה והפניה.	השלמת קורס, צבירת שעות, חברות, הסמכה מקצועית או זכאות חוקית בלבד.	הדרכה מקצועית; הסמכה מקצועית; פרק 35
הרשאה חוקית	רשות תלוית־תחום־שיפוט לבצע פעולות מוסדרות או להשתמש בתארים מוגנים.	ידע מדעי, כשירות, תעודה פרטית או היעדר איסור ברור.	רישוי מקצועי; תחום העיסוק המקצועי; פרקים 33, 36
אישור מוסדי	אישור של בית ספר, מרפאה, בית חולים, רשות מקומית, מעסיק, מבטח או אתר אחר לבצע את הפעילות תחת הממשל של אותו מוסד.	הרשאה חוקית כללית או הוכחה לכשירות איש המקצוע מחוץ לאותו אתר.	הרשאה חוקית; מוגנות; פרק 34
הדרכה מקצועית (supervision)	פיקוח מקצועי מובנה התומך בכשירות, בחשיבה על מקרה/תהליך, באתיקה, בפיתוח מיומנות ובאחריותיות. הדרכה קלינית/תהליכית אנושית והדרכה בתחום מגע/רווחת הכלב הן צרכי כשירות נפרדים ועשויות לדרוש מדריך אחד או יותר בעלי כשירות מתאימה.	עצה לא פורמלית, ניהול מנהלי או הוכחה שהמודרך מורשה חוקית לכל הפעולות הנדונות.	כשירות מקצועית; השתלמות מקצועית; פרק 35
השתלמות מקצועית מתמשכת (continuing education; CE)	למידה לאחר הכשרה שנועדה לשמר או להרחיב ידע ומיומנות.	אקרדיטציה, הסמכה מקצועית, רישוי מקצועי או הוכחה לכשירות מעשית רק מפני שהושלמו שעות CE.	הדרכה מקצועית; כשירות מקצועית; פרק 35
חברות	השתייכות לארגון מקצועי, חינוכי או ארגון עניין בהתאם לכללי החברות בו.	הסמכה מקצועית, רישום, רישוי מקצועי, אקרדיטציה או הערכת כשירות עצמאית.	רישום; הסמכה מקצועית; פרק 35
רישום	הכללה במרשם או ברשימת תוכנית לפי קריטריונים מוגדרים; המשמעות יכולה לנוע מרישום מקצועי סטטוטורי ועד רישום פרטי של צוות כלב טיפולי.	אוטומטית רישיון, הסמכה מקצועית או הכשרה קלינית.	חברות; רישוי מקצועי; כלב טיפולי; פרק 35
הסמכה מקצועית (certification)	מסמך כשירות מבוסס־הערכה שמוענק בידי גוף מסמיך לפי כללי זכאות והערכה מוגדרים.	רישוי מקצועי, אקרדיטציה, השלמת קורס או הוכחה אוניברסלית לכשירות מעבר לתחום שנבדק בהסמכה.	כשירות מקצועית; רישוי מקצועי; אקרדיטציה; פרק 35
אקרדיטציה / הכרה לפי תקן (accreditation)	הכרה פורמלית בארגון, תוכנית, מוסד או תהליך הסמכה ביחס לסטנדרטים מוגדרים.	רישיון אישי, הסמכה מקצועית אישית או כשירות אוטומטית של כל בוגר/חבר.	הסמכה מקצועית; השתלמות מקצועית; פרק 35
רישוי מקצועי (licensure)	הרשאה חוקית בתחום שיפוט, שנוצרת בדרך כלל מכוח חוק או תקנה, לעסוק במקצוע מוסדר או להשתמש בתואר מוגן בתנאים מוגדרים.	הסמכה פרטית, הופעה במרשם, חברות בארגון או הסמכה שספר זה יוצר.	הרשאה חוקית; הסמכה מקצועית; פרקים 33, 36
מסמך או מעמד הסמכה (credential)	מונח־על למעמד מתועד כגון תואר אקדמי, רישיון, הסמכה מקצועית, רישום, חברות או תעודה; יש לציין במפורש את הסוג והסמכות.	שם נרדף הניתן להחלפה עם כשירות מקצועית או תחום עיסוק חוקי.	הסמכה מקצועית; רישוי מקצועי; אקרדיטציה; פרק 35

הבחנות בין־כרכיות שיש לשמר

ההבחנות הבאות חוזרות כאן משום שהן מן הגבולות הטרמינולוגיים המשמעותיים ביותר בספר:

קשר מתמשך ≠ התקשרות;
אפיליאציה ≠ התקשרות;
התקשרות ≠ ברית טיפולית;
סינכרוניות ≠ ויסות בין־אישי;
עוררות ≠ מצוקה;
התנהגות שקטה ≠ רוגע;
תגמול ≠ חיזוק;
תעודה ≠ כשירות מקצועית;
הסמכה מקצועית ≠ רישוי מקצועי;
AAS ≠ פסיכותרפיה;
פעילות ≠ טיפול.

אותו כלל כללי שולט בכולן: דמיון בשפה או ראיות סמוכות אינם מוחקים הבחנה במבנה, במדידה, בתחום העיסוק או בנטל הסיבתי.

נספח B — מדריך עזר מהיר לפרקטיקה מקצועית

אילוף כלבים ועבודה בעזרת כלבים בגישה מונחית־התקשרות, ללא כפייה וממוקדת־רגש

מטרה: מדריך עזר מקצועי מהיר להערכה, הדרכה, תכנון תוכניות, סקירת מקרים, מוגנות, רווחת כלבים, הפניה, תחום העיסוק המקצועי ופרשנות הסמכות.

גבול השימוש: נספח זה מרכז בתמצית את כללי הפרקטיקה שפותחו בכרכים II, IV ו־V. הוא אינו מדריך אבחוני, פרוטוקול טיפולי, אלגוריתם קנייני להסמכת כלבים טיפוליים או ייעוץ משפטי. יש לאמת מקומית, לפני היישום, דרישות תלויות־תחום־שיפוט הנוגעות לדיווח, פרטיות, תארים מקצועיים, מוסדות והרשאה.

כללי הפעלה מרכזיים

כלל	משמעות מעשית
יש לתצפת לפני שמפרשים.	תעדו תצורה, רצף, הקשר ושינוי ביחס לקו הבסיס של הפרט לפני ייחוס מניע, רגש, אבחנה או סיבה.
השהיה מגוננת אינה דורשת אבחנה.	כאשר קיימת אי־ודאות מהותית בנוגע לבטיחות או לרווחה, עצרו או צמצמו חשיפה בזמן שאתם אוספים מידע טוב יותר.
תוקף מבנה ≠ תוקף החלטה.	כלי עשוי למדוד באופן תקף פחדנות, כאב, פעילות, קוגניציה או מבנה אחר בלי להיות מתוקף להחלטות על הסמכה, השעיה, חזרה או פרישה.
אי־הסכמה משמעותית של ילד או נסיגה של כלב משנות את האינטראקציה.	מגע ישיר אלקטיבי נעצר כאשר מתרחשת אי־הסכמה/נסיגה משמעותית, אלא אם מתקיים חריג מיידי של בטיחות או מצב חירום.
הכלב לעולם אינו מרחיב את תחום העיסוק החוקי או המקצועי הבסיסי של איש המקצוע האנושי.	סמכות קלינית, וטרינרית, חינוכית ובתחום המוגנות חייבת לנבוע מן התפקיד הבסיסי המתאים.
מסמכי ומעמדי הסמכה אינם ניתנים להחלפה זה בזה.	השלמת קורס, הסמכה מקצועית, רישום, אקרדיטציה, תארים אקדמיים, רישוי מקצועי והרשאה חוקית עונים על שאלות שונות.

1. הפניה וטרינרית ודגלים אדומים רפואיים

הגבול הקובע

איש המקצוע שאינו וטרינר מתצפת, מתאים את רמת הדרישה, מנהל, מודד ומפנה; הווטרינר מאבחן ומטפל במחלה ובכאב ורושם תרופות.

הפניה רפואית אינה שמורה למקרים שבהם האימון “נכשל”. התנהגות יכולה להשתנות עקב כאב, מחלה, שינוי חושי, שינוי נוירולוגי, תרופות, הזדקנות או כמה תהליכים הפועלים יחד. איש המקצוע אינו צריך לזהות את האבחנה לפני שהוא פועל בעקבות חשש רפואי אמין.

טבלת עזר מהירה

שינוי נצפה	תחומים רפואיים שעשויים להצדיק התייחסות	פעולת איש המקצוע	דחיפות ההפניה	אין להסיק
שינוי התנהגות פתאומי או בלתי מוסבר	כאב/אי־נוחות, מחלה מערכתית, שינוי נוירולוגי או חושי, השפעת תרופה, שינוי הקשור לגיל	הפחיתו דרישות; תעדו הופעה/הקשר; השוו לקו הבסיס; בדקו אירועי בריאות/תרופות מן הזמן האחרון; הפנו	בהקדם; בדחיפות אם חמור, מתקדם במהירות או מלווה בסימנים גופניים/נוירולוגיים חריפים	“זה התנהגותי”, “דומיננטיות”, “עקשנות” או אבחנה רפואית מסוימת
תוקפנות חדשה, עצבנות, נהמה, ניסיון נשיכה או נשיכה	כאב, מחלה, ליקוי חושי, מחלה נוירולוגית, השפעות תרופה, שינוי קוגניטיבי	הפסיקו לעורר את ההתנהגות; הגבירו בטיחות/ניהול; זהו הקשר של מגע/אזור גוף; הפנו כאשר התופעה חדשה, בלתי מוסברת או מסלימה	בהקדם; בדחיפות לאחר פציעה חמורה או חשש רפואי/נוירולוגי חריף	שלתוקפנות מניע יחיד; שהיעדר נשיכות קודמות פירושו סיכון נמוך
רגישות חדשה למגע או טיפול	כאב, מחלת עור, בעיה דנטלית/אוראלית, בעיית אוזניים, בעיה שריר־שלדית/עמוד שדרה או אי־נוחות אחרת	עצרו/הפחיתו את המגע המעורר; ציינו אזור גוף מדויק ורצף; השתמשו בניהול ללא כפייה; הפנו	בהקדם	פחד, “גישה רעה” או אבחנת כאב על בסיס התנהגות בלבד
הימנעות, רתיעה, מתח, נהמה או נסיגה התלויות באזור גוף	כאב/אי־נוחות מקומיים, פציעה, מחלת עור/אוזן/פה, בעיה שריר־שלדית/עמוד שדרה	אל תבדקו שוב ושוב את האזור; התאימו מגע; תעדו מיקום ותגובה; הפנו	בהקדם	שנדרשות בדיקות חוזרות כדי “להוכיח” כאב
שינוי בהליכה, ביציבה או בניידות	בעיה שריר־שלדית, בעיית עמוד שדרה, מצב נוירולוגי, כאב, שינוי תפקודי הקשור לגיל	הפחיתו עבודה פיזית; הימנעו לפי הצורך ממדרגות/קפיצות/מגע גס; תעדו תפקוד; הפנו	בהקדם; בדחיפות בצליעה חריפה חמורה, אי־יכולת לקום, התמוטטות או חסר נוירולוגי	עצלות, סירוב או בעיית אימון
רתיעה חדשה מקפיצה, עלייה במדרגות, קימה, שכיבה או מעבר אל הרצפה וממנה	שינוי בכאב/תפקוד, חולשה, מחלה נוירולוגית או תלוית־גיל	התאימו מיד את התפקיד; הימנעו מאתגר חוזר; הפנו	בהקדם	שנכונות לקבל מזון שוללת כאב
אי־סבילות למאמץ, עייפות חריגה או ירידה בסבולת	מצב לב־ריאה, מחלה מערכתית, כאב, אי־סבילות לחום, השפעת תרופה, שינוי הקשור לגיל	עצרו או הפחיתו מאמץ; בדקו עומס סביבתי; תעדו התאוששות; הפנו	בהקדם; בדחיפות עם התמוטטות, מצוקה נשימתית או הידרדרות חריפה	מוטיבציה ירודה או “לא מתאמץ”
שינוי בשינה או בלילה	כאב, מחלה, שינוי קוגניטיבי, שינוי חושי, גורמים הקשורים לחרדה או לסביבה	תעדו את הדפוס ואת השינויים בשעות היום; הפחיתו עומס עבודה אם ההתאוששות נפגעת; הפנו אם חדש/מתמשך	בהקדם, במיוחד בכלבים מבוגרים	הפרעה קוגניטיבית על סמך שינוי שינה יחיד
שינוי בתיאבון או במשקל	מחלה מערכתית, בעיית עיכול/שיניים, כאב, השפעות תרופה, בעיה מטבולית/אנדוקרינית	ציינו תזמון, עוצמה והתנהגות נלווית; אל תשתמשו בתיאבון לבדו כמבחן רווחה; הפנו	בהקדם אם משמעותי/מתמשך; בדחיפות כשהוא חמור או מלווה במחלה חריפה	שאכילה רגילה מוכיחה היעדר כאב/מצוקה
שינוי במערכת העיכול או בהפרשות	סיבות גסטרואינטסטינליות, אורולוגיות, אנדוקריניות/מטבוליות, כאב, תרופות או סיבות רפואיות אחרות	התאימו/בטלו עבודה כאשר יש סיכון רלוונטי של מחלה/זיהום; תעדו; הפנו	בהקדם; בדחיפות בסימנים חמורים/חריפים	שדחק הוא ההסבר היחיד
שינוי חושי חדש	ירידה בראייה/שמיעה, כאב, מצב נוירולוגי או שינוי הקשור לגיל	הגבירו יכולת ניבוי/מרחק; התאימו סביבה ותפקיד; הפנו	בהקדם	אי־ציות, “תגובתיות” או ירידה קוגניטיבית ללא הערכה
התנהגות חוזרת, דמוית־כפייתיות או פוגעת בעצמה	כאב, מחלת עור/נוירולוגית, הפרעה כפייתית וסיבות רפואיות/התנהגותיות אחרות	מנעו פציעה; הימנעו מענישה; תעדו הקשר/תדירות; פנו להערכה וטרינרית ולהתנהגותית מומחית לפי הצורך	בהקדם; בדחיפות בפגיעה עצמית משמעותית או חשש נוירולוגי חריף	הרגל התנהגותי בלבד
אירוע אפשרי דמוי פרכוס, אפיזודי או התקפי	סיבות נוירולוגיות, מטבוליות/טוקסיות, לבביות או רפואיות אחרות	עצרו פעילות; אבטחו בטיחות; תעדו מאפיינים נצפים/זמן אם הדבר בטוח; פנו להערכה וטרינרית	דחוף/חירום לפי חומרה, הישנות או התאוששות	“אירוע” התנהגותי או תגובה רגשית
כלב מבוגר: חוסר התמצאות, שינוי בהתנהגות חברתית, עשיית צרכים בבית, שינוי במחזור שינה–ערות, התאוששות מופחתת	הפרעה קוגניטיבית, ירידה חושית, כאב, מחלה מערכתית או שינויים הקשורים לגיל הפועלים יחד	הפחיתו דרישות תפקיד; השוו לקו בסיס; פנו לבדיקה וטרינרית; השתמשו בכלים קוגניטיביים/קליניים מתוקפים רק לשימושם המיועד	בהקדם	פרישה אוטומטית רק בגלל גיל, או אבחנה קוגניטיבית אוטומטית
שינוי התנהגות לאחר התחלה, הפסקה או שינוי מינון של תרופה	השפעת תרופה, התקדמות מחלה, אינטראקציה תרופתית או שינוי בלתי קשור	תעדו תזמון; פנו לווטרינר שרשם את התרופה; הימנעו מייעוץ מינון עצמאי	בהקדם; בדחיפות בסימני לוואי חמורים	שהתרופה בוודאות סיבתית, או שיש להפסיקה/לשנותה ללא המרשם

הסלמה מיידית לטיפול וטרינרי/חירום

פנו לטיפול וטרינרי דחוף/חירום במקום לסקירת אימון רגילה כאשר יש כאב חריף חמור, התמוטטות, קושי נשימתי משמעותי, חשש להרעלה, משבר נוירולוגי משמעותי, אי־יכולת לקום או מצב חריף אחר שבו עיכוב עלול להחמיר באופן מהותי את התוצאה.

כלל פרקטיקה

כאשר גורם רפואי נעשה סביר, אין להחליף סקירה וטרינרית בבדיקות טמפרמנט חוזרות. השהיה מגוננת יכולה להיות מוצדקת עוד לפני שהסיבה ידועה.

ראו: פרקים 12–14 ו־33.

2. הערכת מועמד לעבודה בעזרת כלבים

הקביעה המנחה

לא זוהה בבסיס הראיות כלי כלבי עצמאי הקיים כיום ושעבר תיקוף כמנבא ביצוע בטוח, חיובי לרווחה ואורכי של כלב טיפולי.

התאמה היא תלוית־תפקיד, תלוית־הקשר, זמנית ואורכית. יעד ההערכה אינו “טמפרמנט של כלב טיפולי” במופשט. היעד הוא ההתאמה בין הכלב המסוים + המוביל/הצוות + אוכלוסיית המשתתפים + הסביבה + דרישות הפעילות.

מסלול המועמד

הגדרת תפקיד → היסטוריה → כשירות וטרינרית → מידע התנהגותי סטנדרטי → תצפית ישירה → ניסויים מדורגים ייעודיים לתפקיד → תקופת ניסיון אקולוגית → התאמה זמנית → הערכה חוזרת לאורך זמן

שלב	שאלת ליבה	ראיות שימושיות	מה השלב אינו יכול לקבוע לבדו
1. הגדרת התפקיד	מה הכלב יתבקש לעשות בפועל?	אוכלוסייה, מגע, תנועה, רעש, מרחב, פעילויות, נסיעה, דרישות מהמוביל, דרישות בקרת זיהומים	אם הכלב מתאים לפני שהדרישות הוגדרו
2. היסטוריית המועמד	אילו דפוסים הופיעו בחיי היומיום ובעבודה קודמת?	היסטוריה מובנית מהבעלים/המוביל; אירועים קודמים; היסטוריה בריאותית ותעסוקתית	בטיחות עתידית מהיסטוריה בלבד
3. כשירות וטרינרית	האם הבריאות/התפקוד תואמים להערכה ולעבודה המוצעת?	בדיקה וטרינרית; כלים קליניים לפי הצורך	רצון התנהגותי או בטיחות ספציפית לתפקיד
4. מידע התנהגותי סטנדרטי	האם אפשר לתאר היסטוריה/נטיות בעקביות רבה יותר?	C-BARQ ומדדים מתאימים אחרים	הסמכה או הצלחה אורכית עתידית
5. תצפית ישירה	מה הכלב עושה במצבים מוגדרים ובסיכון נמוך?	התנהגות תפעולית, התאוששות, מגע, נסיגה, תגובה לגירויים רלוונטיים	“טמפרמנט אמיתי” בכל ההקשרים
6. ניסויים מדורגים ייעודיים לתפקיד	כיצד הכלב מגיב כאשר הדרישות הרלוונטיות מוכנסות בהדרגה?	סימולציות בסיכון נמוך וחשיפות מבוקרות	ביצוע מלא בעולם האמיתי תחת שונות רגילה
7. תקופת ניסיון אקולוגית	מה קורה בסביבה שבה העבודה מתקיימת בפועל?	מפגשים מייצגים בפיקוח; תצפית עצמאית	התאמה לכל החיים מתקופת ניסיון קצרה
8. התאמה זמנית	איזה תפקיד ואילו מגבלות מתאימים לראיות הנוכחיות?	התכנסות נתוני היסטוריה, בריאות, תצפית ותקופת ניסיון	התאמה קבועה וללא מגבלות
9. הערכה חוזרת לאורך זמן	האם ההתאמה נותרת קבילה עם הזמן?	השוואה חוזרת לקו בסיס, ניטור בריאות/רווחה, סקירת אירועים וכמעט־אירועים	תעודה חד־פעמית וסופית

הגדרת התפקיד לפני הערכת הכלב

משתנה תפקיד	יש להגדיר לפני בדיקת הכלב
אוכלוסייה	ילדים/מתבגרים/מבוגרים; מאפיינים התפתחותיים, תקשורתיים, ניידותיים, קוגניטיביים או התנהגותיים שעשויים להשפיע על האינטראקציה
סוג האינטראקציה	תצפית, אימון רמזים, קריאה, חיפוש, הליכה, טיפוח, משחק, מגע, קרבה, משימת שיקום, פעילות קבוצתית
מגע	האם מגע אופציונלי או מרכזי; היכן/לכמה זמן; אדם אחד או רבים; האם המוביל יכול להפסיק
תנועה	ישיבה/שקט, ילדים רצים, עבודה על הרצפה, כיסאות גלגלים, הליכונים, קביים, מיטות, מעברים מהירים
רעש / עומס חושי	קולות, אזעקות, ציוד מתגלגל, תנועה, ריחות חריגים, חדרים מהדהדים, משטחים, טמפרטורה
מרחב	גודל החדר, יציאות, מחסומים, מקום נסיגה, צפיפות, יכולת לשמור מרחק
בעלי חיים אחרים	אין, צוותים מוכרים, כלבים לא מוכרים, מינים אחרים
דרישות מהמוביל	האם המוביל הוא גם קלינאי/איש חינוך; קשב מפוצל; מוביל גיבוי; יכולת לסנגר על הכלב ולהוציאו
מבנה המפגש	יכולת ניבוי, גודל קבוצה, זמן פעיל לעומת פסיבי, מעברים, הפסקות, אפשרות לסיים מוקדם
נסיעה/לוגיסטיקה	הובלה, המתנה, מעליות/מדרגות, ריצוף, שהייה בכלוב/מלונה, מעברים סביבתיים
דרישות בקרת זיהומים	היגיינת המוסד, דרישות טיפוח, מגבלות על תגמולי מזון, אוכלוסיות פגיעות, הוצאה מפעילות בעת מחלה

היסטוריית המועמד

תחום	שאלות שיש לברר
אנשים לא מוכרים / ילדים	התקרבות/הימנעות; נוחות עם גילאים, תנועה, קולות וקרבה שונים; חשיפה קודמת לילדים
פחד / הימנעות	אנשים, כלבים, מקומות, משטחים, ציוד, צלילים, תנועה, כליאה, חידוש
היסטוריית תוקפנות / נשיכה	יעד, רצף, חומרה, פציעה, הישנות, הקשר, יכולת ניבוי, ניהול נוכחי, חפיפה אפשרית לעבודה המוצעת
מגע וטיפול	כפות, אוזניים, קולר/רתמה, טיפוח, ריסון, הליכים וטרינריים, אזורי גוף רלוונטיים לתפקיד
משאבים	מזון, צעצועים, אזורי מנוחה, חפצים שנלקחו, אנשים, גישה למרחב
בהלה / התאוששות	כיצד נראית בהלה; כמה זמן נמשכת ההתאוששות; האם הכלב יכול להתמצא מחדש, להירגע ולחזור למעורבות מרצונו
התנהגות כלב–כלב	רלוונטית כאשר עשויים להיות כלבים אחרים; אין להניח ניטרליות רק מהיעדר אירועים
רדיפה / התנהגות טורפנית	ילדים רצים, כדורים, בעלי חיים קטנים, אמצעי ניידות, תנועה מהירה כאשר רלוונטי
רגישות חושית	רעש, משטחים, תנועה חזותית, ריח, מגע, ציוד מוסדי
עבודה קודמת	טיפול/תמיכה/חינוך, ספורט, עבודת שירות/מוסד, אירועים קבוצתיים, מגע חוזר, דרישות נסיעה
היסטוריית אימון	היסטוריית חיזוק; אסוציאציות אברסיביות אפשריות עם ציוד, רמזים, אנשים או הקשרי מגע
בריאות / כאב	כאב נוכחי והיסטורי, ניידות, מחלה, תרופות, שינוי חושי/קוגניטיבי, התאוששות לאחר מאמץ
התנתקות מרצון	מתי הכלב סירב, נסוג או נדרש ליותר ויותר פיתוי; האם המובילים כיבדו היסטורית נסיגה

סייגי הערכה

אין פסילה דטרמיניסטית לפי גזע. היסטוריית גזע יכולה ליידע השערות על דרישות תפקיד סבירות, אך ההחלטה נקבעת לפי היסטוריה, בריאות, התנהגות והתאמה אקולוגית של הפרט.
אין קיצור דרך: ציות = התאמה. אמינות רמזים אינה מבססת נוחות, רווחה חיובית, התאוששות, סבילות למגע, כשירות רפואית או רצון להשתתף.
אין קיצור דרך: ידידותיות = התאמה. התקרבות חברתית אינה מבססת סבילות למגע ממושך, לתנועת ילדים, לרעש, לדרישה קבוצתית או לחוסר יכולת לנוח.
אין לבצע בדיקות פרובוקטיביות כדי “למצוא את הסף”. יש להשתמש ככל האפשר בהיסטוריה טבעית, בתצפית מובנית בסיכון נמוך ובהערכה אקולוגית מדורגת.
יש להעריך את הצוות, לא רק את הכלב. תצפית המוביל, סנגור על הכלב, עצירה בטוחה, תיעוד, מגע ללא כפייה ונכונות להפסיק הם חלק מן ההתאמה.

החלטות אפשריות לגבי מועמד

החלטה	משמעות
מתאים כיום לתפקיד המוגדר	ראיות מתכנסות תומכות בהתאמה הספציפית הנוכחית; ממשיכים ניטור לאורך זמן.
מתאים עם מגבלות/התאמות	מתאים רק אם חשיפות מסוימות מוחרגות או משתנות; המגבלות מתועדות ונבחנות מחדש.
המשך תקופת ניסיון / אין די ראיות	נדרשות ראיות נוספות בפיקוח; “אין מספיק מידע” היא מסקנה לגיטימית.
השהיה עד לסקירה רפואית או התנהגותית	אי־הוודאות הנוכחית בבריאות, ברווחה, בהתנהגות או בבטיחות משמעותית דיה כדי לעצור התקדמות.
אי־התאמה לתפקיד	הכלב עשוי להתאים היטב יותר לאוכלוסייה, סביבה, פעילות או עוצמה אחרות.
אינו מתאים לסוג עבודה זה	הראיות הקיימות מצביעות על כך שאי אפשר לעמוד בדרישות הליבה של העבודה בלי עלות רווחה או בטיחות שאינה קבילה.

ראו: פרקים 13, 14, 30 ו־32.

3. כלים: מה הם יכולים ומה אינם יכולים לקבוע

העיקרון המנחה

תוקף מבנה ≠ תוקף החלטה.

יש להשתמש במדד תקף עבור המבנה והאוכלוסייה שלגביהם קיימות לו ראיות. אין להפוך אותו לכלל עובר/נכשל לכלב טיפולי, לכלל עצירה/חזרה או לכלל פרישה, אלא אם שימוש החלטה זה עצמו עבר תיקוף.

כלי / שיטה	מה הוא מודד או מתקנן	שימוש מקצועי מתאים	מה הוא אינו מבסס
C-BARQ	נטיות התנהגותיות מדווחות באופן סטנדרטי על ידי בעלים/מוביל בתחומי פחד, תוקפנות, יכולת אימון, התרגשות, רגישות למגע ותחומים קשורים	היסטוריה מובנית; סימון סיכון; שאלות לתצפית ישירה; השוואה אורכית זהירה	הסמכת כלב טיפולי, בטיחות עתידית מול ילדים, רצון, ספי השעיה/חזרה/פרישה
מדדי אישיות (למשל MCPQ-R)	ממדי אישיות תיאוריים יציבים יחסית	אפיון רקע; השערות התאמה; מחקר	פרוגנוזה לעבודה טיפולית, עומס עבודה בטוח, החלטות עצירה/חזרה, “טמפרמנט אמיתי”
הערכות צוות כלב טיפולי	ביצוע צוות כלב–מוביל בתנאים מדומים או מפוקחים מוגדרים	סינון תפעולי; סטנדרטיזציה של מגע/צוות; ראיות לגבי היום/ההקשר שנבדקו	התאמה לכל החיים, סיכון נשיכה מכויל, רווחה אורכית, כשירות לפסיכותרפיה
אתוגרמות התנהגותיות	התנהגויות נצפות מוגדרות המתועדות בעקביות	תצפית במפגש; תיאור מגמות; אוצר מילים בין־צופים; ניתוח רצפים	אבחנת רגש, “ציון דחק” או סף השעיה מתוקף
חמשת התחומים (Five Domains)	חשיבה מובנית על רווחה בתחומי תזונה, סביבה פיזית, בריאות, אינטראקציות התנהגותיות והסקת מצב מנטלי	פורמולציית מקרה רב־תחומית; סקירת רווחה; מניעת ראיית מנהרה	ציון כולל פסיכומטרי, סולם אבחוני או סף אוניברסלי לכשירות לעבודה
AWAG	הערכת רווחת בעלי חיים רב־תחומית מובנית	סקירת רווחה מצטברת; זיהוי שינוי בתחומים גופניים, פסיכולוגיים, סביבתיים ופרוצדורליים	שינוי מינימלי משמעותי ייחודי לעבודה טיפולית, סף השעיה, קריטריון חזרה או סף פרישה
מדדי כאב/תפקוד (למשל CBPI, HCPI, LOAD; וכלי כאב חריף בהקשר שבו תוקפו)	חומרת כאב/הפרעה, ניידות/תפקוד או מבני כאב קליני חריף	אבחון/ניטור וטרינרי ושינוי קליני אורכי לפי הצורך	כשירות לתפקיד טיפולי לבדם; מדידת “דחק”; פרישה/אישור אוטומטיים
מדדי איכות חיים / HRQoL	חיוניות, כאב, מצוקה, חרדה ואיכות חיים בריאותית רחבה יותר לפי הכלי, על בסיס דיווח פרוקסי	ניטור מחלה כרונית/רווחה; הקשר קליני אורכי	רצון לפעילות מסוימת; התאמה ככלב טיפולי; ציון רווחה אוניברסלי
כלים קוגניטיביים (למשל CCDR)	סימנים/סיוע לסיווג הפרעה קוגניטיבית בכלבים מבוגרים	סקירה וטרינרית של שינוי קוגניטיבי; ניטור אורכי בכלבים מבוגרים	פרישה אוטומטית, אישור בטיחות או הוכחה להזדקנות רגילה
מדי פעילות / אקסלרומטריה	תנועה, פעילות, חוסר פעילות ולעיתים סיווג מצב	תמיכת מגמה אובייקטיבית; זיהוי שינוי שעשוי לעורר שאלות בריאות/רווחה	ערכיות רגשית, רגיעה, רצון, אבחנת כאב או מוכנות לעבודה
ניטור שינה / אקטיגרפיה	חוסר פעילות/מנוחה, ובהתאם למערכת — דפוסי שינה–ערות מוסקים	תמיכת מגמות אורכית; שאלות התאוששות/בריאות בגיל מבוגר	מדידה ישירה של רווחה סובייקטיבית; דרישת שינה אוניברסלית; אישור כשירות לעבודה
קצב לב (HR)	קצב לבבי בתנאים מוגדרים	נתונים פיזיולוגיים תומכים; מחקר; הקשר קליני לפי הצורך	ערכיות רגשית, “רוגע”, רצון או סף בטיחות
שונות קצב הלב (HRV)	שונות פעימה־לפעימה המושפעת מגורמים אוטונומיים, נשימתיים, יציבתיים, פעילותיים ובריאותיים	נתונים פיזיולוגיים/מחקריים תומכים בתנאים מתוקננים	מדד ישיר ל“מערכת עצבים מווסתת”; סף אישי למוכנות לעבודה טיפולית
קורטיזול	פעילות ציר HPA בתוך חלון דגימה תלוי־תזמון	מחקר/ראיות פיזיולוגיות תומכות; השוואה בתוך מחקר	אבחנת מצוקה, רווחה חיובית, רצון או סף עצמאי לעומס עבודה/חזרה
תרמוגרפיה / טמפרטורה פריפרית	פיזור טמפרטורה המושפע מזרימת דם, סביבה, פעילות ותנאי מדידה	מחקר/פיזיולוגיה תומכים בתנאים מבוקרים	מפענח ישיר של רגש, סף דחק או מבחן כשירות לעבודה טיפולית

מה אין לבנות

אין ליצור פסאודו־תיקוף מקומי באמצעות נקודות משוקללות שרירותיות כגון “שלוש נקודות דחק = השעיה”, “ציון רווחה 80 = חזרה”, “מדד פרישה 12” או “HRV מעל X = התאוששות”. סכום מספרי אינו הופך למתוקף מדעית רק מפני שהוא עקבי או קל ליישום.

ראו: פרקים 15, 30 ו־31.

4. ניטור אורכי של רווחת הכלב

עקרון הניטור

דפוסים לאורך זמן אינפורמטיביים יותר מאותות מבודדים. יש לנטר שינוי ביחס לקו הבסיס הבריא של הכלב המסוים בעת עבודה, ולא התאמה לפרופיל אוניברסלי אחד של “כלב טיפולי”.

קו בסיס

תחום	יש לקבוע את הדפוס הרגיל של הכלב המסוים
בריאות / תפקוד	הליכה, קימה/שכיבה, מדרגות/קפיצות/מעברים מהרצפה, סבולת, סבילות לחום/נשימה, מדדי כאב/תפקוד לפי התוויה קלינית
התנהגות חברתית	התקרבות לאנשים מוכרים/לא מוכרים, קרבה מועדפת, יוזמה חברתית רגילה, העדפות וגבולות מגע
התאוששות	תגובת בהלה, התמצאות מחדש, הירגעות לאחר חידוש/התרגשות, חזרה לכיוון קו הבסיס
מנוחה / שינה	דפוס מנוחה בבית, הירגעות לאחר עבודה, פעילות/עצבנות ביום שאחרי, יכולת לישון/להירגע לאחר עבודה
פרופיל מגע / חושי	רגישויות למגע, תגובה לרתמה/טיפוח/ציוד, תגובה לרעש/משטחים/ריח/ציוד ניידות
מעורבות מרצון	התקרבות נלהבת, השתתפות ניטרלית, רתיעה מוקדמת, דפוס נסיגה, יכולת לסרב בלי פיתוי מיידי לחזור

לפני מפגש — “מה השתנה היום?”

יש לסרוק אחר:

מחלה חריפה או חשש לזיהום הרלוונטי למוסד;
צליעה חדשה/מחמירה, נוקשות או קושי לקום;
עייפות או ישנוניות חריגות;
שינוי משמעותי בתיאבון/עיכול/הפרשות;
רגישות חדשה למגע;
עצבנות, ערנות, נסיגה או קושי להירגע שאינם צפויים;
שינוי בתרופה או הליך וטרינרי מן הזמן האחרון;
תגובתיות חושית חריגה;
אירוע משמעותי שעשוי לשנות את היכולת הנוכחית של הכלב.

בדיקת טרום־מפגש אינה מאבחנת. היא קובעת אם מוצדק להמשיך היום.

במהלך המפגש

יש לתצפת ולתעד:

התקרבות מרצון, ניטרליות והימנעות;
שינויי מרחק מן המשתתף ומן המוביל;
נסיגות ראש/גוף חוזרות בזמן מגע;
תנועה לכיוון יציאות או מרחבי נסיגה;
יכולת לצאת להפסקה בלי שירדפו אחר הכלב;
שינוי בהליכה/יציבה/ניידות;
תגובה למגע, תנועה, רעש, חפצים שנפלו וציוד;
יכולת להפסיק ולהתנתק;
יוזמה חברתית לעומת חוסר יכולת להירגע;
רצפי הסלמה ולא “אותות” בודדים;
בהלה והתאוששות;
התערבויות המוביל והאם הן מפחיתות דרישה;
האם נסיגה אכן משנה את האינטראקציה;
האם לכלב יש נתיב מעשי לעזוב ולנוח.

לאחר המפגש

יש לבדוק:

חזרה לכיוון קו הבסיס הרגיל;
יכולת להירגע ולנוח;
ערנות, הליכה חסרת מנוחה, נסיגה או עצבנות מתמשכות;
נוקשות, צליעה או שינוי תנועה;
סבילות למגע/טיפול לאחר העבודה;
תיאבון/עיכול/הפרשות והתנהגות ביתית רגילה;
חששות מאוחרים באותו יום או ביום הבא כאשר רלוונטי.

סקירה מצטברת — ימים ושבועות

יש לחפש מגמות כגון:

התקרבות איטית יותר לסביבת העבודה;
עיכוב הולך וגדל ביציאה מן הרכב/בכניסה לבניין;
ירידה במעורבות מרצון;
נסיגה מוקדמת יותר או תכופה יותר;
ירידה בסבילות למגע;
התאוששות איטית יותר;
חוסר יכולת חוזר לנוח;
עצבנות גוברת;
שינוי בשינה/מנוחה/פעילות;
שינוי חוזר בתיאבון/עיכול הקשור לעבודה;
מגבלות ניידות מתקדמות;
עלייה במאמץ של המוביל או בפיתוי במזון הנדרשים לשמירת ההשתתפות;
הצטמצמות הסבילות לקבוצות משתתפים, משימות או סביבות מסוימות.

עומס עבודה הוא יותר מזמן על השעון

אין מספר מרבי אוניברסלי ומאומת ביולוגית של שעות עבודה לכלב טיפולי. ארגונים יכולים לקבוע מגבלות מנהליות כאמצעי ממשל, אך אין אלה ספים ביולוגיים אוניברסליים.

יש לבחון עומס עבודה לפי:

אינטראקציה פעילה לעומת נוכחות פסיבית;
עוצמה ומשך של מגע חברתי;
תדירות/סוג המגע;
חידוש ויכולת ניבוי;
דרישה לתנועה גופנית;
עומס חושי;
נסיעה והמתנה;
קשב מפוצל של המוביל;
הפרופיל ההתפתחותי/המוטורי של המשתתף;
מספר המעברים;
גישה למנוחה מוגנת ולנסיגה;
לוח זמנים יומי/שבועי מצטבר;
התאוששות לאחר עבודה;
גיל, בריאות, ניסיון ומצב נוכחי.

מסלול החלטה מהיר

תנאי עצירה מיידי של בריאות או בטיחות? → עצרו, אבטחו, תעדו והפנו. שינוי משמעותי מקו הבסיס? → זהו הקשר/רצף וגורמים גופניים אפשריים. מבודד/קל ומתאושש עם הפחתת דרישה? → התאימו, תעדו, נטרו. שינוי חוזר/מסלים/מתכנס? → התאימו או השהו ובצעו סקירה. כאב/מחלה/שינוי חושי/קוגניטיבי/תרופתי סבירים? → סקירה וטרינרית; אין להחליף אותה בבדיקות טמפרמנט נוספות. אין חזרה לכיוון קו הבסיס לאחר התאמה? → השעו ועברו למסלול חזרה/פרישה של פרק 32.

ראו: פרקים 15, 31 ו־32.

5. השהיה מגוננת, השעיה, חזרה ופרישה

טריגרים לעצירה / השהיה מיידית

יש לשקול עצירה מיידית או השהיה מגוננת כאשר יש:

חשד לכאב או למחלה חריפים;
שינוי התנהגותי פתאומי משמעותי;
תוקפנות חמורה או נשיכה/כמעט נשיכה;
תוקפנות בלתי צפויה ובולטת במהלך העבודה;
נסיגה מסלימה או הימנעות חוזרת;
חוסר יכולת חמור להתאושש או להירגע;
חוסר יכולת חוזר לנוח בין דרישות;
חוסר יכולת של המוביל להגן על נסיגה או לשלוט בחשיפה;
אי־התאמה לא בטוחה בין משתתף לכלב או בין סביבה לכלב;
אירוע נוירולוגי/התקפי אפשרי;
אובדן יכולת הכלה/שליטה בטוחה;
אי־ודאות של איש המקצוע בשילוב פוטנציאל לתוצאה חמורה.

השהיה מגוננת אומרת: “במבנה הנוכחי יש די חשש לרווחה או לבטיחות כדי לעצור או לשנות את החשיפה בזמן שנאסף מידע נוסף.” זו אינה אבחנה.

אפשרויות החלטה

אפשרות	מתי היא מתאימה	דרישת מפתח
עצירה מיידית	איום פעיל על בריאות/בטיחות, אירוע חמור, מצוקה קשה, סביבה שאינה נשלטת	קודם מסיימים חשיפה; מייצבים לפני ניתוח
השעיה זמנית	חשש מהותי הדורש מידע, התאוששות או סקירה	להגדיר מה מושעה ומדוע
הפניה וטרינרית	כאב, מחלה, בעיה חושית/קוגניטיבית/נוירולוגית או תרופתית סבירים	שאלות רפואיות שייכות לטיפול וטרינרי
סקירת התנהגות / רווחה	נסיגה חוזרת, תוקפנות, התאוששות ירודה, מגע בעייתי או אי־התאמה אקולוגית	תצפית מובנית ופורמולציה ייעודית לתפקיד
שינוי סביבתי	הבעיה נובעת בחלקה מרעש, מרחב, משטחים, תנועה, נסיעה, גודל קבוצה, מקום נסיגה או לוח זמנים	יש לוודא שהשינוי משפר מהותית את תפקוד/רווחת הכלב
הגבלת תפקיד	הכלב מתאים רק לאוכלוסיות/משימות/מסגרות מוגדרות	ההגבלות מפורשות, מנוטרות ואינן נעקפות דרך שגרה
חזרה מדורגת	החשש המקורי נפתר או מנוהל במידה מספקת	להתקדם מדרישות נמוכות לדרישות מייצגות; לשמר אפשרות נסיגה
שינוי תפקיד קבוע	התפקיד המקורי נותר בלתי מתאים אך תפקיד אחר תואם באמת	ההתאמה הטובה יותר חייבת להיות אמיתית, לא דרך לשמר עבודה בכל מחיר
פרישה חלקית	עבודה בדרישה נמוכה יותר נותרת תואמת באמת	לנטר המשך ירידה; מעבר הדרגתי הוא אופציונלי, לא חובה
פרישה	העבודה אינה תואמת עוד בריאות, רווחה, בטיחות, התאוששות או השתתפות מרצון	תפקוד ורווחה קודמים לגיל או לצורך הארגוני

עקרון החזרה לעבודה

חזרה מבוססת על ראיות מתכנסות הרלוונטיות לסיבת ההשעיה, ולא על לוח השנה.

אין כלל אוניברסלי של “בטוח שוב לאחר X ימים” ואין ציון חזרה לעבודה אוניברסלי שעבר תיקוף.

החזרה צריכה לטפל בסיבה להשעיה

בריאות: הערכה/טיפול וטרינריים מתאימים והתאוששות תפקודית הרלוונטית לתפקיד.
כאב/תפקוד: חזרו לפי הצורך על אותו כלי קליני מתוקף, אך אל תהפכו אותו לציון אישור לעבודה.
התנהגות/רווחה: תצפית ישירה בהקשר הרלוונטי, התקרבות/נסיגה, התאוששות ויכולת לנוח.
סביבה: ודאו שהסיכון הסביבתי שזוהה אכן השתנה.
מוביל/צוות: ודאו שהמוביל יכול לזהות אינדיקציות מוקדמות, לשמור על מגבלות, להגן על נסיגה ולעצור שוב.
תפקיד: התחילו מתחת לעומס המלא והתקדמו באמצעות חשיפה מייצגת ומפוקחת.

התאוששות רפואית יכולה להיות הכרחית בלי להיות מספקת. כלב עשוי להיות מאוזן מבחינת כאב ועדיין לחשוש ממגע שהיה בעבר כואב.

פרישה

אין גיל פרישה אוניברסלי.

פרישה נעשית מתאימה יותר כאשר כמה מן הגורמים הבאים מתכנסים, או כאשר גורם חמור אחד לבדו הופך את העבודה לבלתי מתאימה:

כאב מתמשך או מגבלה תפקודית שאינם תואמים לתפקיד;
מחלה חוזרת המוחמרת בעבודה;
ירידה חושית מתקדמת המשפיעה על התמודדות/בטיחות;
ירידה קוגניטיבית המשפיעה על התמצאות, שינה, התאוששות או יכולת ניבוי;
ירידה מתמשכת במעורבות מרצון;
נסיגה חוזרת למרות התאמות סבירות;
ירידה בסבילות למגע;
עלייה בעצבנות/התנהגות מאיימת;
התאוששות ממושכת או עייפות מצטברת;
פיתוי/מאמץ בלתי מידתי הנדרשים לשמירת העבודה;
אובדן שליטה בטוחה של המוביל בתנאי התפקיד הרגילים;
סיכון בטיחותי עתידי חמור שאי אפשר לנהל במידה קבילה;
אי־התאמה מתמשכת לתפקיד למרות שינויים סבירים.

פרישה מעבודה טיפולית אינה אבחנה, ענישה או כישלון. כלב שפרש יכול להמשיך ליהנות מאיכות חיים טובה ומפעילויות משפחתיות, חברתיות, משחק, ריח ומנוחה רגילות.

ראו: פרקים 13 ו־32.

6. הסכמה מותאמת־התפתחות של הילד ונסיגת הכלב

מערכת עזר זוגית

ילד	כלב
השתמשו במידע נגיש מבחינה התפתחותית. הסבירו מה יקרה בשפה/צורה שהילד יכול להבין.	אל תתארו התנהגות כלבית כהסכמה מדעת אנושית. השתמשו בהשתתפות מרצון, opt-in/opt-out, נסיגה, בחירה/שליטה והתנהגות המעידה על העדפת השתתפות.
התאימו לפרט. גיל לבדו אינו קובע במלואו הבנה, תקשורת או סבילות.	התאימו לפרט. גזע, ציות, חברותיות או הסמכה אינם קובעים רצון להשתתף.
הסכמה מותאמת־התפתחות היא מתמשכת. ילד יכול לשנות את דעתו בתוך מפגש.	השתתפות היא מתמשכת. כלב יכול להתנתק, לנוח ולחזור למעורבות מאוחר יותר.
היעדר מחאה אינו מספיק. התייחסו להתנהגות מילולית ולא־מילולית.	הישארות אינה זהה לבחירה. הגבלת רצועה, רמזים, מזון, הרגל או יציאות חסומות יכולים להשאיר כלב במקום.
זהו אי־הסכמה מילולית. “לא”, “עצור”, “אני לא רוצה”, “תרחיקו את הכלב”, בקשה לעזוב.	זהו נסיגה. התרחקות, מעבר מאחורי המוביל, יציאה ממגע, סירוב לחזור, הגדלת מרחק חוזרת או אי־חזרה למעורבות.
זהו אי־הסכמה לא־מילולית. נסיגה, הסתתרות, הפניית גוף, קיפאון, בכי, כיסוי אוזניים, סירוב להתקרב, בחירה חוזרת באפשרויות ללא כלב.	קראו תצורה ורצף, לא אות בודד. דפוסי נסיגה והתאוששות חשובים יותר מפיהוק, הפניית ראש או תנועת זנב יחידים.
הנגישו תקשורת. השתמשו בסמלים, AAC, לוחות חזותיים, הדגמות, זמן עיבוד ואפשרות אמיתית ללא כלב לפי הצורך.	הפכו נסיגה לשימושית פיזית. יציאה/מקום נסיגה חייבים להיות נגישים; גאומטריית הרצועה/החדר אינה יכולה להפוך opt-out לפיקטיבי.
רשות הורה/אפוטרופוס אינה מוחקת אי־הסכמה של הילד במגע ישיר אלקטיבי.	מטרות המוביל/הארגון אינן מוחקות נסיגת כלב. תועלת אנושית אינה יוצרת זכאות למגע.
אתגר טיפולי אינו המשך כפוי. אתגר צריך להיות מדורג, בתוך תחום העיסוק, מנוטר ונתמך בהסכמה מותאמת־התפתחות משמעותית.	חזרה למעורבות אינה מוחקת נסיגה קודמת. הנסיגה הקודמת נשארת מידע על משך, עומס או התאמת המשימה.

הכלל המרכזי

אי־הסכמה משמעותית של ילד או נסיגה משמעותית של כלב צריכות לעצור מגע ישיר אלקטיבי, בהיעדר חריג מיידי של בטיחות או מצב חירום.

מה נדרש כדי שנסיגת כלב תהיה משמעותית בפועל

שימושית פיזית: הכלב יכול באמת להתרחק.
יעילה מבחינת התלות: הנסיגה משהה/מסיימת את המגע הרלוונטי.
אינה נענשת: אין תיקון, נזיפה, החזרה בכוח או יצירה מכוונת של עלות לנסיגה.
אינה מסוכלת במרדף: הילד/המשתתף אינו עוקב אחרי הכלב לתוך אזור הנסיגה.
אינה מומרת לציות: סירוב לחזור לאינטראקציה אלקטיבית אינו הופך אוטומטית לתרגיל אימון.

חריג חירום

בטיחות מיידית עשויה לדרוש פעולות קצרות ללא הסכמה — למשל חסימת ילד מפני תנועה, הפרדת ילד וכלב במהלך מגע לא בטוח או הזזת כלב במצב חירום. החריג צר ואינו צריך להפוך לרישיון כללי לעקוף סירוב באינטראקציה אלקטיבית.

ראו: פרקים 22 ו־29.

7. גילויים בתחום המוגנות

רצף פעולה

התייחסו תחילה לבטיחות מיידית. אם מישהו נמצא בסכנה מיידית, סדרי העדיפויות הרגילים של חירום גוברים על הפעילות המתוכננת.
הקשיבו בלי לחקור. אפשרו למשתתף לדבר במילותיו. הימנעו משאלות מובילות, סוגסטיביות או חוזרות שמטרתן “להוכיח” מקרה.
אל תבטיחו סודיות. הסבירו בשפה מותאמת־התפתחות שחלק מהמידע עשוי להידרש לשיתוף עם אנשים שתפקידם לסייע בשמירה על בטיחותו.
תעדו במהירות את דברי המשתתף ואת העובדות הנצפות. הפרידו בין ציטוט ישיר, תצפיות, פעולות ופרשנות המסומנת בבירור.
פעלו לפי מסלול המוגנות/הדיווח החל. השתמשו בדין המקומי ובנוהל המוסדי ללא עיכוב שניתן למנוע.
הגנו על הכלב/הוציאו אותו אם הסביבה נעשית בלתי מתאימה. אל תשתמשו בבעל החיים כדי להמשיך את השיחה כאשר הכלב במצוקה או כשהמצב נעשה בלתי יציב.
אל תהפכו את הגילוי לטיפול חובבני או לחקירה פורנזית. חמלה ותמיכה ראשונית אינן יוצרות סמכות קלינית או חקירתית.

משמעת של תיעוד עובדתי

העדיפו: תאריך/שעה, המילים המדויקות כאשר מהותי, התנהגות נצפית, מה איש המקצוע אמר/עשה, עם מי נוצר קשר, מתי הפעילות הופסקה ואיזה מסלול הופעל.

הימנעו: מאבחון התעללות, טראומה, התקשרות, אמינות, כוונה או מצב פסיכיאטרי כאשר מסקנות אלה חורגות מן התפקיד ומן הראיות של איש המקצוע.

חשש חריף לפגיעה עצמית / אובדנות

כאשר מופיעים דיבור ישיר על התאבדות, גילוי על פגיעה עצמית, חוסר תקווה חמור או מצוקה פסיכיאטרית חריפה:

קחו זאת ברצינות;
עצרו או פשטו פעילות רגילה עם הכלב;
אל תבטיחו סודיות;
שמרו על בטיחות/השגחה מיידית לפי הנוהל המקומי כאשר סכנה מיידית אפשרית;
הפעילו את המבוגר האחראי, המוביל הקליני ו/או מסלול החירום המתאימים;
העבירו הערכה קלינית לאיש מקצוע בעל כשירות מתאימה;
תעדו מילים, התנהגות נצפית, פעולות, אנשים שנוצר עמם קשר ושעות;
אל “תנקו” עצמאית סיכון קליני אם הדבר מחוץ לתפקידכם;
אל תשתמשו בהתנהגות הכלב כראיה לכך שאדם בטוח או אינו בטוח.

כלל תחום שיפוט

ספי דיווח חובה, נמענים, תזמון, מגבלות סודיות וחובות תיעוד משתנים לפי תחום שיפוט ומסגרת. אין להפוך כלל דיווח מתחום שיפוט אחד לכלל אוניברסלי. יש להשתמש בנספח תחום השיפוט העדכני ובנוהל העבודה המוסדי (SOP).

ראו: פרק 34. ליישום בישראל, יש להשתמש בנספח תחום השיפוט הישראלי העדכני ובבדיקה מוסמכת, ולא להסתמך על סיכום אוניברסלי זה בלבד.

8. תגובה לאירוע

אירועים הכלולים במערכת

מערכת האירועים צריכה לכלול לכל הפחות: נשיכה, שריטה, נפילה, בריחה, פאניקה של משתתף, אלרגיה, חשש לזיהום/זואונוזה, מחלה/מצוקה של הכלב, אירוע מוגנות, הפרת פרטיות, כשל ציוד וכמעט־אירוע.

רצף אוניברסלי

עצירה → טיפול → אבטחה → תיעוד → דיווח → השעיה לפי הצורך → סקירה → פעולה מתקנת → מעקב

שלב	פעולה
עצירה	סיימו את האינטראקציה. הפרידו בבטחה בין המשתתפים לכלב ללא מגע ענישתי.
טיפול	תנו/הזעיקו טיפול רפואי מתאים לאדם ו/או טיפול וטרינרי.
אבטחה	מנעו פציעה נוספת, בריחה, מגע נוסף או מפגע סביבתי.
תיעוד	שמרו זמן, מקום, נוכחים, רצף קודמים, התנהגות נצפית, מגע/פציעה, פעולות מיידיות ועדים.
דיווח	פעלו לפי מסלולים מוסדיים, מוגנות, בריאות הציבור, ביטוח, רגולציה ומשפט החלים.
השעיה לפי הצורך	אל תחזירו אוטומטית את אותו כלב, איש מקצוע או פעילות לאותם תנאים רק משום שהמשבר המיידי הסתיים.
סקירה	בחנו בריאות/התנהגות הכלב, התנהגות האדם, סביבה, עיצוב פעילות, מגע, פיקוח, עומס עבודה ואזהרות/כמעט־אירועים קודמים.
פעולה מתקנת	התאימו סביבה, פיקוח, אימון, מגבלות, הפניה, תפקיד, כשירות או יישום לפי הצורך.
מעקב	תקשרו באופן מתאים, תמכו באנשים שנפגעו, השלימו פעולות סקירה והגדירו קריטריוני חזרה כאשר רלוונטי.

תזכורות לפי סוג אירוע

אירוע	הדגש המיידי
נשיכה / שריטה	הפרדה בטוחה; טיפול פצע/מסלול רפואי לאדם; סקירת בריאות/התנהגות הכלב; דיווח בריאות הציבור/משפטי לפי החובה; השעיית המגע הרלוונטי עד לסקירה
נפילה / הפלה	טיפול באדם; אבטחת הכלב; סקירת תכנון רצועה/מרחב, דרישות ניידות ומיקום המוביל
בריחה	מניעת נזק משני; הפעלת תוכנית הכלה; סקירת דלתות/מחסומים/ציוד ועומס המוביל
פאניקה / תגובת פחד של משתתף	הגדלת מרחק/הוצאת הכלב; תמיכה במשתתף; אין לכפות “חשיפה”; סקירת השתתפות/הסכמה מותאמת־התפתחות וטריגרים סביבתיים
אלרגיה/אסתמה	פעולה לפי תוכנית רפואית של המשתתף/נוהל מוסדי; הסרת חשיפה; סקירת סינון/חלופות ללא מגע
חשש לזיהום / זואונוזה	עצירת מגע רלוונטי; מסלול היגיינה/בריאות הציבור/מוסד; סקירה וטרינרית לפי הצורך; אין לבצע “אישור רפואי” עצמאי של המצב
מחלה/מצוקה של הכלב	הוצאת הכלב מעבודה; סקירה וטרינרית כאשר קיים חשש רפואי; סקירת התאוששות/עומס עבודה והצורך בהשעיה
אירוע מוגנות	הגנה על המשתתף; תיעוד עובדתי; מסלול מוגנות נדרש; הוצאת הכלב אם הסביבה בלתי מתאימה
הפרת פרטיות	עצירת חשיפה/גישה; שמירת עובדות; דיווח לאחראי פרטיות/מוסד; פעולה לפי נוהל הפרה
כמעט־אירוע	תעדו וסקרו אותו; היעדר פציעה אינו אומר שהמערכת הייתה בטוחה

סייגים

תארו עובדות לפני מניע. נשיכה לבדה אינה מוכיחה פחד, דומיננטיות, הגנה או “תוקפנות ללא התגרות”.
אירועים חמורים מחייבים סקירה. סקרו את המערכת, לא רק את הכלב.
חזרה מחייבת הערכה מחדש. אין כלל אוניברסלי של חזרה בטוחה לאחר X ימים.
צורכי האדם והכלב עשויים לדרוש אנשי מקצוע שונים. טיפול קליני/רפואי באדם, טיפול וטרינרי, סקירת התנהגות, מוגנות וממשל מוסדי עשויים להיות רלוונטיים יחד.

ראו: פרקים 32 ו־34.

9. מדריך עזר מהיר לתחום העיסוק המקצועי

שלושת הענפים המקצועיים

ענף A — אילוף / פרקטיקת התנהגות כלבים

תחום עיקרי: למידה, התנהגות, ניהול ורווחה של כלבים, הדרכת בעלים והפניה.

אינו מסמיך כשלעצמו ל: אבחון/פסיכותרפיה אנושיים או אבחון/רישום תרופות וטרינריים.

ענף B — פרקטיקה חינוכית ותומכת בעזרת כלבים

התפקיד כפי שהוא מוגדר בספר:

Dog-Assisted Educational & Support Practitioner מנחה לפעילות חינוכית ותומכת בעזרת כלבים

תחום עיקרי: עבודה מובנית שאינה קלינית — חינוכית, תומכת, חווייתית ומבוססת מיומנויות; אוריינות ובטיחות סביב כלבים; אימון הומני; השתתפות; תצפית; תיעוד עובדתי; הפניה.

אינו מסמיך כשלעצמו ל: אבחון או טיפול עצמאי בהפרעה נפשית; פסיכותרפיה; טיפול בטראומה; הערכה קלינית של סיכון אובדני; אבחון וטרינרי.

ענף C — שילוב כלב בתוך פרקטיקה קלינית מורשית

תחום עיקרי: שירות קליני מוסדר שבתוכו משלב איש המקצוע כלב במכוון, כאשר איש המקצוע מחזיק מראש בהרשאה ובכשירות החוקית/מקצועית הבסיסית הרלוונטית.

אינו מבסס אוטומטית: כשירות במגע וניהול כלבים, כשירות ברווחת כלבים או ראיות שהוספת הכלב משפרת את הטיפול.

כלל שאינו נתון למשא ומתן

הכלב לעולם אינו מרחיב את תחום העיסוק החוקי או המקצועי הבסיסי של איש המקצוע האנושי.

מטריצת אחריות

פונקציה / החלטה	מי נושא בה בדרך כלל	גבול חשוב
אילוף כלבים	מאלף/איש התנהגות כלבים בעל כשירות; יכול להתבצע גם בידי איש מקצוע אחר שבאמת מחזיק בכשירות זו	כשירות באילוף אינה יוצרת סמכות וטרינרית או קלינית־אנושית
תכנון התנהגותי לכלב	איש מקצוע בעל כשירות בהתנהגות כלבים; קלט רב־תחומי במקרים בסיכון גבוה/רפואיים	פורמולציה התנהגותית אינה אבחנה וטרינרית
אבחון רפואי לכלב / אבחון כאב / רישום תרופות	וטרינר; וטרינר התנהגותי במקרי התנהגות וטרינריים משולבים	איש מקצוע שאינו וטרינר מתצפת, מתאים, מודד ומפנה
אבחון אנושי	איש מקצוע אנושי בעל רישוי/הרשאה מתאימים ובתחום העיסוק	הסמכת כלבים/AAS אינה יוצרת סמכות אבחונית
פסיכותרפיה / טיפול קליני	קלינאי בעל רישוי/הרשאה מתאימים ובתחום כשירותו	נוכחות כלב אינה יוצרת או מרחיבה סמכות לפסיכותרפיה
רווחת הכלב במהלך תוכנית	חובה משותפת; המוביל התפעולי הוא בדרך כלל המוביל/איש המקצוע הכלבני/התוכנית; הווטרינר אחראי להיבטים רפואיים	תועלת אנושית לעולם אינה תחליף לראיות רווחה
מוגנות	לכל איש מקצוע חובת זיהוי/הסלמה במסגרת תפקידו; המוסד/אחראי מוגנות מרכז; חובות סטטוטוריות לפי הדין המקומי	הסלמה פנימית אינה מחליפה דיווח חיצוני חובה כאשר הדין מחייב זאת
סיכון קליני (למשל אובדנות/משבר נפשי)	מסלול קליני/חירום בעל כשירות מתאימה	איש מקצוע לא־קליני מזהה, מגן ומסלים; אינו “מנקה” סיכון עצמאית
אישור מוסדי	המוסד המקבל / סמכות הממשל המוגדרת	הסמכה פרטית אינה רשות להיכנס לבית ספר, מרפאה, בית חולים או שירות
ניהול אירוע	מוביל תוכנית/מוסד יחד עם תשומות רפואיות, וטרינריות, מוגנות, פרטיות ומקצועיות רלוונטיות	אירוע חמור אינו צריך להיות “בבעלות” דיסציפלינה אחת כאשר כמה תחומים מעורבים

בדיקת תחום עיסוק — ארבע שאלות

לפני מסירת שירות, שאלו:

מהי המטרה האנושית המוצהרת? חינוך/תמיכה, טיפול קליני, טיפול רפואי או משהו אחר?
מי אחראי מקצועית למטרה זו?
איזו כשירות כלבית נדרשת לרכיב הכלב?
איזו הרשאה חוקית/מוסדית נפרדת נדרשת בתחום השיפוט ובמסגרת הספציפיים?

הערת תחום שיפוט: תואר ענף B לעיל הוא תיאור תפקיד המוגדר בספר, ולא רישיון ממלכתי אוניברסלי. כאשר הספר מיושם בישראל, שימוש סופי בתארים, תיאורי שירות, פעולות מוסדרות, ארכיטקטורת מוגנות/פרטיות והטמעה מוסדית צריכים להתבסס על הנספח הישראלי העדכני ועל בדיקה משפטית/מקצועית מוסמכת.

ראו: פרקים 33–36.

10. שפת הסמכות ותעודות

מונחי הסמכה אינם ניתנים להחלפה זה בזה

מונח	מה הוא מבסס בדרך כלל	מה הוא אינו מבסס כשלעצמו
תעודת השלמת קורס	השלמת תוכנית לימודים שהוגדרה בידי ספק ועמידה בדרישות ההערכה שהספק הגדיר	הסמכה עצמאית, רישוי סטטוטורי, כשירות רחבה לפרקטיקה או תחום עיסוק חוקי
ניסיון מודרך / פרקטיקום	התנסות שהתקיימה תחת צורה כלשהי של הדרכה	כשירות, אלא אם הביצוע עצמו נצפה ונשפט מול סטנדרטים מוגדרים
השתלמות מקצועית (CE / CEU)	השתתפות בפעילות למידה מתמשכת מוכרת	הכשרה ראשונית, אקרדיטציה של ספק או כשירות מתמשכת לפרקטיקה
חברות	קשר עם איגוד ובדרך כלל הסכמה לכללי החברות	הסמכה מקצועית, רישוי או הערכת כשירות עצמאית אלא אם נאמר בנפרד
רישום / הופעה במרשם	הפרט/הצוות עומד בקריטריונים המוצהרים של המרשם	רישוי מדינתי או סמכות מחוץ לתפקיד המרשם
הסמכה מקצועית (certification)	גוף מסמיך מעיד שדרישות או סטנדרטים מוגדרים להערכה התקיימו	רישוי ממשלתי, תחום עיסוק אוניברסלי או כשירות מחוץ לתחום שהוסמך
אקרדיטציה	גוף חיצוני מכיר בארגון, תוכנית, מסגרת הסמכה או שירות ביחס לסטנדרטים מוגדרים	רישוי של איש מקצוע יחיד אלא אם המערכת קובעת זאת במפורש
תואר אקדמי	השלמת תוכנית אקדמית מוכרת והערכותיה	כשירות מעשית במגע/ניהול כלבים, רישום מומחה או סמכות חוקית מעבר למה שהדין מעניק בנפרד
רישוי מקצועי / רישום סטטוטורי	תחום שיפוט מעניק או מכיר במעמד חוקי לעסוק במקצוע מוסדר/להשתמש בתואר מוגן, בכפוף לדין המקומי	כשירות בכל התמחות, אוכלוסייה או שיטה בעזרת כלבים
הרשאה חוקית לפעולה	האדם מורשה כחוק לבצע את הפעולה הרלוונטית בהקשר זה	שהפעולה מבוססת ראיות, מבוצעת בכשירות או מאושרת מוסדית

שני סייגים לגבי הסמכות

שעות קורס הן מדד לחשיפה לימודית, ולא ראיה מספקת לכשירות. ההערכה צריכה לבדוק גם ביצוע יישומי ושיפוט מקרה.

הסמכה מקצועית אינה שווה אוטומטית לרישוי מקצועי.

הבחנות נוספות:

הערכה עצמאית יכולה להפחית ניגוד עניינים בין הספק למעריך; עצמאות לבדה אינה מבססת תוקף.
רישום של צוות כלב טיפולי אינו הכשרה בפסיכותרפיה.
באקרדיטציה יש לציין מה בדיוק קיבל הכרה: קורס, ארגון, תוכנית, מסגרת הסמכה או שירות.
רישיון קליני אינו מבסס אוטומטית כשירות כלבית/AAS.
הסמכה כלבית/AAS אינה יוצרת תחום עיסוק קליני או וטרינרי.
השתתפות בהשתלמות אינה זהה לכשירות מתמשכת.

ראו: פרק 35.

11. עשרה כללי עצירה בעלי השלכות משמעותיות

אלה תזכורות שדה קצרות הנגזרות מעקרונות חוזרים בכרכים II, IV ו־V. הן אינן דוקטרינה ממוספרת חדשה ואינן מחליפות שיפוט מקצועי או נהלי חירום מקומיים.

עצרו / השהו / הסלימו כאשר…

חשש חדש לכאב, מחלה, שינוי נוירולוגי, חושי או תרופתי עשוי באופן סביר לשנות את התנהגות הכלב או תפקודו.
נסיגה משמעותית של הכלב זוכה שוב ושוב להתעלמות, נחסמת, נענשת או נעקפת.
ילד מביע אי־הסכמה מילולית או לא־מילולית משמעותית למגע ישיר אלקטיבי עם הכלב.
מתרחשים נשיכה, ניסיון נשיכה, תוקפנות חמורה, בריחה, נפילה חמורה או אירוע אחר בעל השלכות משמעותיות.
קיים חשש חריף לבטיחות אדם, לרבות תקשורת על אובדנות/פגיעה עצמית או מצב חירום אחר החורג מפעילות רגילה.
איש המקצוע חוצה — או מתבקש לחצות — תחום עיסוק קליני־אנושי, וטרינרי או מקצועי אחר.
הסביבה אינה יכולה להגן במידה מספקת על המשתתף, הכלב, הציבור או המוביל, או אינה יכולה לספק מרחק/נסיגה משמעותיים.
הכלב אינו מצליח להתאושש, להירגע או לנוח במידה מספקת, או שההתאוששות המצטברת מחמירה ממפגש למפגש.
חסרים אישור מוסדי נדרש, מבנה מוגנות, הדרכה או הרשאה אחרת ליישום.
אי־הוודאות גבוהה דיה וההשלכה האפשרית חמורה דיה כך שהמשך החשיפה יהפוך להימור בלתי קביל.

עצירה היא פעולה מקצועית. במערכת בוגרת, עצירה, התאמה, הפניה, שינוי תפקיד ופרישה הם רכיבים רגילים של פרקטיקה כשירה — ולא עדות לכישלון.

מפת הפניות צולבות מהירה

שאלה	פרק/ים עיקרי/ים
מתי עליי להפנות את הכלב מבחינה רפואית?	12–14, 33
כיצד אני מעריך התאמה של כלב טיפולי?	13, 30
מה כלי מדידה יכול לומר לי באופן לגיטימי?	15, 30–31
מה עליי לנטר לאורך זמן?	31
מתי להשעות, להחזיר, להגביל או להוציא לפרישה?	32
כיצד לנהוג באי־הסכמה של ילד או בנסיגת כלב?	22, 29
מה לעשות לאחר גילוי או חשש חריף לסיכון אנושי?	34
מה לעשות לאחר נשיכה, נפילה, בריחה או כמעט־אירוע?	32, 34
האם הפעילות בתוך תחום העיסוק שלי?	33
מה מסמך או מעמד הסמכה מאפשר?	35–36

מקורות

Ahloy-Dallaire, J., Espinosa, J., & Mason, G. (2018). Play and optimal welfare: Does play indicate the presence of positive affective states? Behavioural Processes, 156, 3–15. https://doi.org/10.1016/j.beproc.2017.11.011 PMID: 29155308.

Ainsworth, M. D. S., Blehar, M. C., Waters, E., & Wall, S. (1978). Patterns of attachment: A psychological study of the Strange Situation. Erlbaum.

Albuquerque, N., Guo, K., Wilkinson, A., Savalli, C., Otta, E., & Mills, D. S. (2016). Dogs recognize dog and human emotions. Biology Letters, 12(1), 20150883. https://doi.org/10.1098/rsbl.2015.0883

Aldridge, G. L., & Rose, S. E. (2019). Young children’s interpretation of dogs’ emotions and their intentions to approach happy, angry, and frightened dogs. Anthrozoös, 32(3), 361–374. https://doi.org/10.1080/08927936.2019.1598656

Allen, B., Shenk, C. E., Dreschel, N. E., Wang, M., Bucher, A. M., Desir, M. P., Chen, M. J., & Grabowski, S. R. (2022). Integrating Animal-Assisted Therapy Into TF-CBT for Abused Youth With PTSD: A Randomized Controlled Feasibility Trial. Child Maltreatment, 27(3), 466–477. https://doi.org/10.1177/1077559520988790 PMID: 33499659.

Alliance of Therapy Dogs. (2026). 2026 Alliance of Therapy Dogs certification packet. https://www.therapydogs.com/wp-content/uploads/2025/12/2026-ATD-Certification-Packet_.pdf

Alliance of Therapy Dogs. (n.d.). Join Alliance of Therapy Dogs / certification process. Retrieved September 11, 2026, from https://www.therapydogs.com/join-therapy-dogs/

American Academy of Pediatrics Committee on Bioethics. (2016). Informed consent in decision-making in pediatric practice. Pediatrics, 138(2), e20161484. https://doi.org/10.1542/peds.2016-1484

American College of Veterinary Behaviorists. (n.d.). Certification. Retrieved September 11, 2026, from https://www.dacvb.org/page/Certification

American Kennel Club. (n.d.). AKC Therapy Dog Program. Retrieved September 11, 2026, from https://www.akc.org/products-services/training-programs/akc-therapy-dog-program/

American Veterinary Society of Animal Behavior. (2021). Position statement on humane dog training. https://avsab.org/wp-content/uploads/2024/12/AVSAB-Humane-Dog-Training-Position-Statement-2021.pdf

Animal Assisted Services International. (n.d.). Standards and competencies / standards of practice. Retrieved September 11, 2026, from https://aas-int.org/aai/standards-of-practice/

Animal Behavior Society. (n.d.). Applied animal behavior: CAAB/ACAAB certification. Retrieved September 11, 2026, from https://www.animalbehaviorsociety.org/web/committees-applied-behavior-caab.php

Animal Behaviour and Training Council. (2025). UKAS recognition of the ABTC Assessing Organisations Certification Scheme. https://abtc.org.uk/about/news/

Animal Behaviour and Training Council. (n.d.). Recognised courses: How ABTC course recognition and practitioner registration work. Retrieved September 11, 2026, from https://abtc.org.uk/practitioners-info/careers/

Arendt, M., Cairns, K. M., Ballard, J. W. O., Savolainen, P., & Axelsson, E. (2016). Diet adaptation in dog reflects spread of prehistoric agriculture. Heredity, 117, 301–306. https://doi.org/10.1038/hdy.2016.48

Arhant, C., Bubna-Littitz, H., Bartels, A., Futschik, A., & Troxler, J. (2010). Behaviour of smaller and larger dogs: Effects of training methods, inconsistency of owner behaviour and level of engagement in activities with the dog. Applied Animal Behaviour Science. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2010.01.003

Arif, H. A., Feijoo, E., Padgett, M., Nishikawa, A., Williams, K. A., Strom, S. F., Ashley, P., McGwin, G., Doyle, J. S., Gilbert, S., & Conklin, M. J. (2026). Animal-assisted therapy reduces patient reported pain during office pin removal following supracondylar humerus fracture fixation: A randomized controlled study. Journal of Pediatric Orthopaedics. Advance online publication. https://doi.org/10.1097/BPO.0000000000003361 PMID: 42281414.

Asher, L., England, G. C. W., Sommerville, R., & Harvey, N. D. (2020). Teenage dogs? Evidence for adolescent-phase conflict behaviour and an association between attachment to humans and pubertal timing in the domestic dog. Biology Letters, 16(5), 20200097. https://doi.org/10.1098/rsbl.2020.0097 PMID: 32396785.

Assistance Dogs International. (n.d.-a). ADI terms & definitions. Retrieved September 11, 2026, from https://assistancedogsinternational.org/resources/adi-terms-definitions/

Assistance Dogs International. (n.d.-b). What is accreditation? Retrieved September 11, 2026, from https://assistancedogsinternational.org/standards/what-is-accreditation/

Association of Professional Dog Trainers. (2023). Standards of practice. https://apdt.com/standards-of-practice/

Association of Professional Dog Trainers. (2026). Training methodologies—LIMA. https://apdt.com/training-methodologies/

Australian Government, National Training Register (n.d.). ACM40322 Certificate IV in Animal Behaviour and Training. training.gov.au. Retrieved September 11, 2026, from https://training.gov.au/Training/Details/ACM40322

Axelsson, E., Ratnakumar, A., Arendt, M.-L., Maqbool, K., Webster, M. T., Perloski, M., Liberg, O., Arnemo, J. M., Hedhammar, Å., & Lindblad-Toh, K. (2013). The genomic signature of dog domestication reveals adaptation to a starch-rich diet. Nature, 495, 360–364. https://doi.org/10.1038/nature11837

Bakermans-Kranenburg, M. J., van IJzendoorn, M. H., & Juffer, F. (2003). Less is more: Meta-analyses of sensitivity and attachment interventions in early childhood. Psychological Bulletin, 129(2), 195–215. https://doi.org/10.1037/0033-2909.129.2.195

Bargigli, G., Frassineti, L., Baragli, P., Scopa, C., Vignoli, A., & Lanata, A. (2026). Evidence of physiological comodulation during human–animal interaction: A systematic review. Annals of the New York Academy of Sciences, 1560(1), e70299. https://doi.org/10.1111/nyas.70299

Bastos, A. P. M., Warren, E., & Krupenye, C. (2025). What evidence can validate a dog training method? Learning & Behavior, 53(3), 227–228. https://doi.org/10.3758/s13420-024-00658-9

Bentosela, M., Barrera, G., Jakovcevic, A., Elgier, A. M., & Mustaca, A. E. (2008). Effect of reinforcement, reinforcer omission and extinction on a communicative response in domestic dogs (Canis familiaris). Behavioural Processes, 78(3), 464–469. https://doi.org/10.1016/j.beproc.2008.03.004

Berg, P., Mappes, T., & Kujala, M. V. (2024). Olfaction in the canine cognitive and emotional processes: From behavioral and neural viewpoints to measurement possibilities. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 157, 105527. https://doi.org/10.1016/j.neubiorev.2023.105527

Bergström, A., Frantz, L., Schmidt, R., Ersmark, E., Lebrasseur, O., Girdland-Flink, L., Lin, A. T., Storå, J., Sjögren, K.-G., Anthony, D., Antipina, E., Amiri, S., Bar-Oz, G., Bazaliiskii, V. I., Bulatović, J., Brown, D., Carmagnini, A., Davy, T., Fedorov, S., … Skoglund, P. (2020). Origins and genetic legacy of prehistoric dogs. Science, 370(6516), 557–564. https://doi.org/10.1126/science.aba9572 PMID: 33122379.

Bergström, A., Furtwängler, A., Johnston, S., Rosengren, E., Breidenstein, A., Booth, T., McCabe, J. B., Peto, J., Williams, M., Kelly, M., Baumann, C., Radzeviciute, R., Barrington, C., Anastasiadou, K., Gilardet, A., Glocke, I., Sherman, M., Brativnyk, A., … Skoglund, P. (2026). Genomic history of early dogs in Europe. Nature, 651(8107), 986–994. https://doi.org/10.1038/s41586-026-10112-7 PMID: 41882126.

Bergström, A., Stanton, D. W. G., Taron, U. H., Frantz, L., Sinding, M.-H. S., Ersmark, E., Pfrengle, S., Cassatt-Johnstone, M., Lebrasseur, O., Girdland-Flink, L., Fernandes, D. M., Ollivier, M., Speidel, L., Gopalakrishnan, S., Westbury, M. V., Ramos-Madrigal, J., Feuerborn, T. R., Reiter, E., Gretzinger, J., … Skoglund, P. (2022). Grey wolf genomic history reveals a dual ancestry of dogs. Nature, 607(7918), 313–320. https://doi.org/10.1038/s41586-022-04824-9 PMID: 35768506.

Bernard, K., Dozier, M., Bick, J., Lewis-Morrarty, E., Lindhiem, O., & Carlson, E. (2012). Enhancing attachment organization among maltreated children: Results of a randomized clinical trial. Child Development, 83(2), 623–636. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.2011.01712.x

Bhattacharjee, D., Mandal, S., Shit, P., Varghese, M. G., Vishnoi, A., & Bhadra, A. (2020). Free-ranging dogs are capable of utilizing complex human pointing cues. Frontiers in Psychology, 10, 2818. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2019.02818

Bijaoui, E. M. M., & Zimmerman, N. P. (2025). Efficacy of a novel Lactiplantibacillus plantarum strain (LP815™) in reducing canine aggression and anxiety: A randomized placebo-controlled trial with qualitative and quantitative assessment. Animals, 15(15), 2280. https://doi.org/10.3390/ani15152280

Binder, A. J., Parish-Plass, N., Kirby, M., Winkle, M., Plesa Skwerer, D., Ackerman, L., Brosig, C., Coombe, W., Delisle, E., Enders-Slegers, M.-J., Fowler, J.-A., Hey, L., Howell, T., Kaufmann, M., Kienast, M., Kinoshita, M., Ngai, D., & Wijnen, B. (2024). Recommendations for uniform terminology in animal-assisted services (AAS). Human-Animal Interactions, 12(1). https://doi.org/10.1079/hai.2024.0003

Birk, S. L., Stewart, L., & Olino, T. M. (2022). Parent-Child Synchrony After Early Childhood: A Systematic Review. Clinical Child and Family Psychology Review, 25(3), 529–551. https://doi.org/10.1007/s10567-022-00383-7 PMID: 35133524.

Blackwell, E. J., Twells, C., Seawright, A., & Casey, R. A. (2008). The relationship between training methods and the occurrence of behavior problems, as reported by owners, in a population of domestic dogs. Journal of Veterinary Behavior, 3(5), 207–217. https://doi.org/10.1016/j.jveb.2007.10.008

Blackwell, E., Casey, R. A., & Bradshaw, J. W. S. (2006). Controlled trial of behavioural therapy for separation-related disorders in dogs. Veterinary Record, 158(16), 551–554. https://doi.org/10.1136/vr.158.16.551 PMID: 16632528.

Blake, R. R., Shaw, D. J., Culshaw, G. J., & Martinez-Pereira, Y. (2018). Poincaré plots as a measure of heart rate variability in healthy dogs. Journal of Veterinary Cardiology, 20(1), 20–32. https://doi.org/10.1016/j.jvc.2017.10.006 PMID: 29277470.

Boissy, A., Manteuffel, G., Jensen, M. B., Moe, R. O., Spruijt, B., Keeling, L. J., Winckler, C., Forkman, B., Dimitrov, I., Langbein, J., Bakken, M., Veissier, I., & Aubert, A. (2007). Assessment of positive emotions in animals to improve their welfare. Physiology & Behavior, 92(3), 375–397. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2007.02.003 PMID: 17428510.

Bolló, H., Kovács, K., Lefter, R., Gombos, F., Kubinyi, E., Topál, J., & Kis, A. (2020). REM versus Non-REM sleep disturbance specifically affects inter-specific emotion processing in family dogs (Canis familiaris). Scientific Reports, 10, 10492. https://doi.org/10.1038/s41598-020-67092-5 PMID: 32591578.

Bonanni, R., Cafazzo, S., Abis, A., Barillari, E., Valsecchi, P., & Natoli, E. (2017). Age-graded dominance hierarchies and social tolerance in packs of free-ranging dogs. Behavioral Ecology, 28(4), 1004–1020. https://doi.org/10.1093/beheco/arx059

Boone, G., Romaniuk, A. C., Barnard, S., Shreyer, T., & Croney, C. (2023). The Effect of Early Neurological Stimulation on Puppy Welfare in Commercial Breeding Kennels. Animals, 13(1), 71. https://doi.org/10.3390/ani13010071 PMID: 36611681.

Bowlby, J. (1958). The nature of the child’s tie to his mother. International Journal of Psycho-Analysis, 39, 350–373.

Bowlby, J. (1969/1982). Attachment and loss: Vol. 1. Attachment (2nd ed.). Basic Books.

Bowlby, J. (1988). A secure base: Parent-child attachment and healthy human development. Basic Books.

Brady, K., Cracknell, N., Zulch, H., & Mills, D. S. (2018). A systematic review of the reliability and validity of behavioural tests used to assess behavioural characteristics important in working dogs. Frontiers in Veterinary Science, 5, 103. https://doi.org/10.3389/fvets.2018.00103

Bray, E. E., Gruen, M. E., Gnanadesikan, G. E., Horschler, D. J., Levy, K. M., Kennedy, B. S., Hare, B. A., & MacLean, E. L. (2020). Cognitive characteristics of 8- to 10-week-old assistance dog puppies. Animal Behaviour, 166, 193–206. https://doi.org/10.1016/j.anbehav.2020.05.019 PMID: 32719570.

Bray, E. E., Gruen, M. E., Gnanadesikan, G. E., Horschler, D. J., Levy, K. M., Kennedy, B. S., Hare, B. A., & MacLean, E. L. (2021). Dog cognitive development: A longitudinal study across the first 2 years of life. Animal Cognition, 24(2), 311–328. https://doi.org/10.1007/s10071-020-01443-7 PMID: 33113034.

Bray, E. E., Levy, K. M., Kennedy, B. S., Duffy, D. L., Serpell, J. A., & MacLean, E. L. (2019). Predictive models of assistance dog training outcomes using the Canine Behavioral Assessment and Research Questionnaire and a standardized temperament evaluation. Frontiers in Veterinary Science, 6, 49. https://doi.org/10.3389/fvets.2019.00049

Bray, E. E., Sammel, M. D., Cheney, D. L., Serpell, J. A., & Seyfarth, R. M. (2017). Effects of maternal care on offspring behavior at a guide dog breeding facility. Frontiers in Psychology, 8, 175. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2017.00175

Bremhorst, A., Sutter, N. A., Würbel, H., Mills, D. S., & Riemer, S. (2019). Differences in facial expressions during positive anticipation and frustration in dogs awaiting a reward. Scientific Reports, 9, 19312. https://doi.org/10.1038/s41598-019-55714-6

Brown, D. C., Boston, R. C., Coyne, J. C., & Farrar, J. T. (2007). Development and psychometric testing of an instrument designed to measure chronic pain in dogs with osteoarthritis. American Journal of Veterinary Research, 68(6), 631–637. https://doi.org/10.2460/ajvr.68.6.631

Brown, D. C., Boston, R. C., Coyne, J. C., & Farrar, J. T. (2008). Ability of the Canine Brief Pain Inventory to detect response to treatment in dogs with osteoarthritis. Journal of the American Veterinary Medical Association, 233(8), 1278–1283. https://doi.org/10.2460/javma.233.8.1278

Brucks, D., Marshall-Pescini, S., & Range, F. (2019). Dogs and wolves do not differ in their inhibitory control abilities in a non-social test battery. Animal Cognition, 22, 1–15. https://doi.org/10.1007/s10071-018-1216-9

Byosiere, S.-E., Mundry, R., Range, F., & Virányi, Z. (2023). Selective responding to human ostensive communication is an early developing capacity of domestic dogs. Developmental Science, 26(4), e13361. https://doi.org/10.1111/desc.13361 PMID: 36545915.

Cafazzo, S., Valsecchi, P., Bonanni, R., & Natoli, E. (2010). Dominance in relation to age, sex, and competitive contexts in a group of free-ranging domestic dogs. Behavioral Ecology, 21, 443–455. https://doi.org/10.1093/beheco/arq001

Carter, A., McNally, D., & Roshier, A. (2020). Canine collars: An investigation of collar type and the forces applied to a simulated neck model. Veterinary Record, 187(7), e52. https://doi.org/10.1136/vr.105681

Certification Council for Professional Dog Trainers. (2025a). Hierarchy of behavior change procedures. https://www.ccpdt.org/about-us/ethics-and-professional-conduct/hierarchy-of-behavior-change-procedures/

Certification Council for Professional Dog Trainers. (2025b). Position statement on behavior change procedures in dog training. https://www.ccpdt.org/about-us/ethics-and-professional-conduct/behavior-change-procedures/

Certification Council for Professional Dog Trainers. (2025c). Prohibited practices policy. https://www.ccpdt.org/about-us/ethics-and-professional-conduct/prohibited-practices-policy/

Certification Council for Professional Dog Trainers. (n.d.-a). How to become a certified dog trainer: CPDT-KA. Retrieved September 11, 2026, from https://www.ccpdt.org/certification/dog-trainer-certification/

Certification Council for Professional Dog Trainers. (n.d.-b). Recertification. Retrieved September 11, 2026, from https://www.ccpdt.org/certification/recertification/

Chan, K., Arellano, C., & Horowitz, A. (2023). Here puppy, chew on this: Short-term provision of toys does not improve welfare in companion dogs. Animals, 13(21), 3340. https://doi.org/10.3390/ani13213340 PMID: 37958095.

China, L., Mills, D. S., & Cooper, J. J. (2020). Efficacy of dog training with and without remote electronic collars vs. a focus on positive reinforcement. Frontiers in Veterinary Science, 7, 508. https://doi.org/10.3389/fvets.2020.00508

Christiansen, F. O., Bakken, M., & Braastad, B. O. (2001). Behavioural changes and aversive conditioning in hunting dogs by the second-year confrontation with domestic sheep. Applied Animal Behaviour Science, 72(2), 131–143. https://doi.org/10.1016/S0168-1591(00)00203-3

Cimarelli, G., Schindlbauer, J., Pegger, T., Wesian, V., & Virányi, Z. (2021). Secure base effect in former shelter dogs and other family dogs: Strangers do not provide security in a problem-solving task. PLOS ONE, 16(12), e0261790. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0261790 PMID: 34936692.

Cimarelli, G., Schoesswender, J., Vitiello, R., Huber, L., & Virányi, Z. (2021). Partial rewarding during clicker training does not improve naïve dogs’ learning speed and induces a pessimistic-like affective state. Animal Cognition, 24(1), 107–119. https://doi.org/10.1007/s10071-020-01425-9

Cisneros, A., Carroll, A. D., Moody, C. M., & Stellato, A. C. (2025). Handle with care: Dogs show negative responses to restrictive handling restraints and tools during routine examinations. Applied Animal Behaviour Science, 286, 106601. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2025.106601

Collier, T., Bennett, P., Rohlf, V., & Howell, T. (2022). The Effect of Dog Presence on the Therapeutic Alliance: A Systematic Review. Veterinary Sciences, 9(12), 669. https://doi.org/10.3390/vetsci9120669 PMID: 36548830.

Conzemius, M. G., & Evans, R. B. (2012). Caregiver placebo effect for dogs with lameness from osteoarthritis. Journal of the American Veterinary Medical Association, 241(10), 1314–1319. https://doi.org/10.2460/javma.241.10.1314

Cook, P. F., Prichard, A., Spivak, M., & Berns, G. S. (2016). Awake canine fMRI predicts dogs’ preference for praise vs food. Social Cognitive and Affective Neuroscience, 11(12), 1853–1862. https://doi.org/10.1093/scan/nsw102

Cooke, J. E., Kochendorfer, L. B., Stuart-Parrigon, K. L., Koehn, A. J., & Kerns, K. A. (2019). Parent–child attachment and children’s experience and regulation of emotion: A meta-analytic review. Emotion, 19(6), 1103–1126. https://doi.org/10.1037/emo0000504

Cooper, J. J., Cracknell, N., Hardiman, J., Wright, H., & Mills, D. (2014). The welfare consequences and efficacy of training pet dogs with remote electronic training collars in comparison to reward based training. PLOS ONE, 9(9), e102722. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0102722

Corrigan, F. M., Fisher, J. J., & Nutt, D. J. (2011). Autonomic dysregulation and the Window of Tolerance model of the effects of complex emotional trauma. Journal of Psychopharmacology, 25(1), 17–25. https://doi.org/10.1177/0269881109354930

Crossman, M. K. (2017). Effects of interactions with animals on human psychological distress. Journal of Clinical Psychology, 73(7), 761–784. https://doi.org/10.1002/jclp.22410

Cyr, C., Euser, E. M., Bakermans-Kranenburg, M. J., & van IJzendoorn, M. H. (2010). Attachment security and disorganization in maltreating and high-risk families: A series of meta-analyses. Development and Psychopathology, 22(1), 87–108. https://doi.org/10.1017/S0954579409990289

Dalton, K. R., Waite, K. B., Ruble, K., Carroll, K. C., DeLone, A., Frankenfield, P., Serpell, J. A., Thorpe, R. J. Jr., Morris, D. O., Agnew, J., Rubenstein, R. C., & Davis, M. F. (2020). Risks associated with animal-assisted intervention programs: A literature review. Complementary Therapies in Clinical Practice, 39, 101145. https://doi.org/10.1016/j.ctcp.2020.101145 PMID: 32379677.

D’Aniello, B., Semin, G. R., Alterisio, A., Aria, M., & Scandurra, A. (2018). Interspecies transmission of emotional information via chemosignals: From humans to dogs (Canis lupus familiaris). Animal Cognition, 21(1), 67–78. https://doi.org/10.1007/s10071-017-1139-x PMID: 28988316.

David Yellin Academic College of Education (n.d.). Master’s degree in Animal-Assisted Emotional Therapy (A.A.E.T.). Retrieved September 11, 2026, from https://dyellin.ac.il/animal_assisted_emotional_therapy

Davidson, M., & Rosales-Ruiz, J. (2022). Conditional discrimination and stimulus control in a domestic dog. Journal of the Experimental Analysis of Behavior. https://doi.org/10.1002/jeab.787

De Santis, M., Soncin, M., Bertazzo, V., Martelli, L., & Fornasiero, D. (2025). A scoping review on salivary oxytocin and vasopressin measurement in the dog. Animals, 15(16), 2421. https://doi.org/10.3390/ani15162421

DeChant, M. T., Bunker, P. C., & Hall, N. J. (2021). Stimulus control of odorant concentration: Pilot study of generalization and discrimination of odor concentration in canines. Animals, 11(2), 326. https://doi.org/10.3390/ani11020326

Del Treste, A., Sacchettino, L., Costanza, D., Trapanese, L., Salzano, A., Napolitano, F., Cortese, L., d’Angelo, D., Campanile, G., & Greco, A. (2026). Intestinal dysbiosis relating to gut–brain axis and behavior in dogs: A systematic review with text mining approach. Animals, 16(6), 986. https://doi.org/10.3390/ani16060986 PMID: 41897963.

Deldalle, S., & Gaunet, F. (2014). Effects of 2 training methods on stress-related behaviors of the dog (Canis familiaris) and on the dog–owner relationship. Journal of Veterinary Behavior, 9(2), 58–65. https://doi.org/10.1016/j.jveb.2013.11.004

DeLeeuw, J. L., & Williams, T. J. (2026). Professional dog trainers’ perspectives on training methods: Ethical and evidentiary insights. Frontiers in Veterinary Science. https://doi.org/10.3389/fvets.2026.1744448

DeNapoli, J. S., Dodman, N. H., Shuster, L., Rand, W. M., & Gross, K. L. (2000). Effect of dietary protein content and tryptophan supplementation on dominance aggression, territorial aggression, and hyperactivity in dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association, 217(4), 504–508. https://doi.org/10.2460/javma.2000.217.504 PMID: 10953712.

Dess, N. K., Linwick, D., Patterson, J., Overmier, J. B., & Levine, S. (1983). Immediate and proactive effects of controllability and predictability on plasma cortisol responses to shocks in dogs. Behavioral Neuroscience, 97(6), 1005–1016. https://doi.org/10.1037/0735-7044.97.6.1005

Diamond, A. (2013). Executive functions. Annual Review of Psychology, 64, 135–168. https://doi.org/10.1146/annurev-psych-113011-143750

Dodman, N. H., Reisner, I. R., Shuster, L., Rand, W., Luescher, U. A., Robinson, I., & Houpt, K. A. (1996). Effect of dietary protein content on behavior in dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association, 208(3), 376–379. https://doi.org/10.2460/javma.1996.208.03.376 PMID: 8575968.

Duranton, C., & Horowitz, A. (2019). Let me sniff! Nosework induces positive judgment bias in pet dogs. Applied Animal Behaviour Science, 211, 61–66. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2018.12.009

Dzik, V., Cavalli, C., Iglesias, M., & Bentosela, M. (2019). Do dogs experience frustration? New contributions on successive negative contrast in domestic dogs (Canis familiaris). Behavioural Processes, 162, 14–19. https://doi.org/10.1016/j.beproc.2019.01.007 PMID: 30684734.

Echterling-Savage, K., DiGennaro Reed, F. D., Miller, L. K., & Savage, S. (2015). Effects of caregiver-implemented aggression reduction procedure on problem behavior of dogs. Journal of Applied Animal Welfare Science, 18(2), 181–197. https://doi.org/10.1080/10888705.2014.977383

Ehrlich, N. & Peled-Avron, L. (2026). The neural and physiological mechanisms of Animal-Assisted Interventions (AAI): A systematic review and integrated framework. Comprehensive Psychoneuroendocrinology, 27, 100367. https://doi.org/10.1016/j.cpnec.2026.100367 PMID: 42494993.

European College of Animal Welfare and Behavioural Medicine (ECAWBM) (n.d.). About us. Retrieved September 11, 2026, from https://www.ecawbm.org/about-us-2

Farhoody, P., Mallawaarachchi, I., Tarwater, P. M., Serpell, J. A., Duffy, D. L., & Zink, C. (2018). Aggression toward familiar people, strangers, and conspecifics in gonadectomized and intact dogs. Frontiers in Veterinary Science, 5, 18. https://doi.org/10.3389/fvets.2018.00018

Fear Free Pets. (n.d.-a). Finesse the chin rest: The basics and beyond for cooperative care. Retrieved September 11, 2026, from https://fearfreepets.com/courses/finesse-the-chin-rest-the-basics-and-beyond-for-cooperative-care/

Fear Free Pets. (n.d.-b). Stationing behaviors: How to teach consent skills. Retrieved September 11, 2026, from https://fearfreepets.com/stationing-behaviors-how-to-teach-consent-skills/

Fearon, R. P., Bakermans-Kranenburg, M. J., van IJzendoorn, M. H., Lapsley, A.-M., & Roisman, G. I. (2010). The significance of insecure attachment and disorganization in the development of children’s externalizing behavior: A meta-analytic study. Child Development, 81(2), 435–456. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.2009.01405.x

Feng, L. C., Hodgens, N. H., Woodhead, J. K., Howell, T. J., & Bennett, P. C. (2018). Is clicker training (clicker + food) better than food-only training for novice companion dogs and their owners? Applied Animal Behaviour Science, 204, 81–93. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2018.04.015

Fernandes, J. G., Olsson, I. A. S., & Vieira de Castro, A. C. (2017). Do aversive-based training methods actually compromise dog welfare? A literature review. Applied Animal Behaviour Science, 196, 1–12. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2017.07.001

Feuerbacher, E. N., & Wynne, C. D. L. (2014). Most domestic dogs (Canis lupus familiaris) prefer food to petting: Population, context, and schedule effects in concurrent choice. Journal of the Experimental Analysis of Behavior, 101(3), 385–405. https://doi.org/10.1002/jeab.81

Feuerbacher, E. N., & Wynne, C. D. L. (2016). Application of functional analysis methods to assess human–dog interactions. Journal of Applied Behavior Analysis, 49(4), 970–974. https://doi.org/10.1002/jaba.318

Feuerbacher, E. N., Togher, C., & Friedel, J. E. (2023). Social interaction can function as a reinforcer for dogs: Effects of stimulus duration and session parameters. Journal of the Experimental Analysis of Behavior, 120(1), 91–102. https://doi.org/10.1002/jeab.842

Fiset, S., Beaulieu, C., LeBlanc, V., & Dubé, L. (2007). Spatial memory of domestic dogs (Canis familiaris) for hidden objects in a detour task. Journal of Experimental Psychology: Animal Behavior Processes, 33(4), 497–508. https://doi.org/10.1037/0097-7403.33.4.497 PMID: 17924796.

Flannigan, G., & Dodman, N. H. (2001). Risk factors and behaviors associated with separation anxiety in dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association, 219(4), 460–466. https://doi.org/10.2460/javma.2001.219.460 PMID: 11518171.

Foyer, P., Wilsson, E., & Jensen, P. (2016). Levels of maternal care in dogs affect adult offspring temperament. Scientific Reports, 6, 19253. https://doi.org/10.1038/srep19253

Fraley, R. C., & Spieker, S. J. (2003). Are infant attachment patterns continuously or categorically distributed? A taxometric analysis of Strange Situation behavior. Developmental Psychology, 39(3), 387–404. https://doi.org/10.1037/0012-1649.39.3.387

Fraley, R. C., Waller, N. G., & Brennan, K. A. (2000). An item response theory analysis of self-report measures of adult attachment. Journal of Personality and Social Psychology, 78(2), 350–365. https://doi.org/10.1037/0022-3514.78.2.350

Fraser, D., Weary, D. M., Pajor, E. A., & Milligan, B. N. (1997). A scientific conception of animal welfare that reflects ethical concerns. Animal Welfare, 6(3), 187–205.

Freedman, D. G., King, J. A., & Elliot, O. (1961). Critical period in the social development of dogs. Science, 133, 1016–1017. https://doi.org/10.1126/science.133.3457.1016

Fugazza, C., Pogány, Á., & Miklósi, Á. (2016). Recall of others’ actions after incidental encoding reveals episodic-like memory in dogs. Current Biology, 26, 3209–3213. https://doi.org/10.1016/j.cub.2016.09.057

Gácsi, M., Maros, K., Sernkvist, S., Faragó, T., & Miklósi, Á. (2013). Human analogue safe haven effect of the owner: Behavioral and heart rate response to stressful social stimuli in dogs. PLOS ONE, 8(3), e58475. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0058475 PMID: 23469283.

Galvany-López, P., Martí-Vilar, M., Hidalgo-Fuentes, S., & Cabedo-Peris, J. (2024). The impact of dog-assisted therapy among children and adolescents with autism spectrum disorder: A systematic review. Children, 11(12), 1499. https://doi.org/10.3390/children11121499 PMID: 39767928.

Gilchrist, R. J., Gunter, L. M., Anderson, S. F., & Wynne, C. D. L. (2021). The click is not the trick: The efficacy of clickers and other reinforcement methods in training naïve dogs to perform new tasks. PeerJ, 9, e10881. https://doi.org/10.7717/peerj.10881

Glenk, L. M. (2017). Current perspectives on therapy dog welfare in animal-assisted interventions. Animals, 7(2), 7. https://doi.org/10.3390/ani7020007

Glenk, L. M., & Foltin, S. (2021). Therapy dog welfare revisited: A review of the literature. Veterinary Sciences, 8(10), 226. https://doi.org/10.3390/vetsci8100226

Granqvist, P., Sroufe, L. A., Dozier, M., Hesse, E., Steele, M., van IJzendoorn, M., Solomon, J., Schuengel, C., Fearon, P., Bakermans-Kranenburg, M., Steele, H., Cassidy, J., Carlson, E., Madigan, S., Jacobvitz, D., Foster, S., Behrens, K., Rifkin-Graboi, A., Gribneau, N.,... Duschinsky, R. (2017). Disorganized attachment in infancy: A review of the phenomenon and its implications for clinicians and policy-makers. Attachment & Human Development, 19(6), 534–558. https://doi.org/10.1080/14616734.2017.1354040

Groh, A. M., Fearon, R. P., van IJzendoorn, M. H., Bakermans-Kranenburg, M. J., & Roisman, G. I. (2014). The significance of attachment security for children’s social competence with peers: A meta-analytic study. Attachment & Human Development, 16(2), 103–136. https://doi.org/10.1080/14616734.2014.883636

Groh, A. M., Roisman, G. I., van IJzendoorn, M. H., Bakermans-Kranenburg, M. J., & Fearon, R. P. (2012). The significance of insecure and disorganized attachment for children’s internalizing symptoms: A meta-analytic study. Child Development, 83(2), 591–610. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.2011.01711.x

Grossman, P. (2023). Fundamental challenges and likely refutations of the five basic premises of the polyvagal theory. Biological Psychology. https://doi.org/10.1016/j.biopsycho.2023.108589

Grossman, P., Ackland, G. L., Allen, A. M., Berntson, G. G., Booth, L. C., Burghardt, G. M., Buron, J., Dinets, V., Doody, J. S., Dutschmann, M., Farmer, D. G. S., Fisher, J. P., Gourine, A. V., Joyner, M. J., Karemaker, J. M., Khalsa, S. S., Lakatta, E. G., Leite, C. A. C., Macefield, V. G., … Zucker, I. H. (2026). Why The Polyvagal Theory Is Untenable: An international expert evaluation of its assumptions, premises, and clinical applications. Clinical Neuropsychiatry, 23(1), 100–112. https://doi.org/10.36131/cnfioritieditore20260110 PMID: 41768017.

Gruen, M. E., Lascelles, B. D. X., Colleran, E., Gottlieb, A., Johnson, J., Lotsikas, P., Marcellin-Little, D., & Wright, B. (2022). 2022 AAHA Pain Management Guidelines for Dogs and Cats. Journal of the American Animal Hospital Association, 58(2), 55–76. https://doi.org/10.5326/JAAHA-MS-7292 PMID: 35195712.

Guardini, G., Mariti, C., Bowen, J., Fatjó, J., Ruzzante, S., Martorell, A., & Sighieri, C. (2017). Influence of morning maternal care on the behavioural development of canine puppies. Animals, 7(12), 93. https://doi.org/10.3390/ani7120093

Hadley, K. B., Bauer, J., & Milgram, N. W. (2017). The oil-rich alga Schizochytrium sp. as a dietary source of docosahexaenoic acid improves shape discrimination learning associated with visual processing in a canine model of senescence. Prostaglandins, Leukotrienes and Essential Fatty Acids, 118, 10–18. https://doi.org/10.1016/j.plefa.2017.01.011 PMID: 28288702.

Hall, S. S., Shoesmith, E., Riga, E., Mills, D. S., Gibsone, S., McMillan, D., Wu, Q., Clarke, C., & Ratschen, E. (2026). Reporting of dog-assisted intervention trials: extension of the SPIRIT 2025 and CONSORT 2025 statement. BMC Medical Research Methodology, 26, 113. https://doi.org/10.1186/s12874-026-02848-7 PMID: 42010497.

Hamdan, S., Nguyen, J., Abdoul, H., Ollivier, C., Treluyer, J.-M., Courson, F., Jungo, S., Salmon, B., Fron-Chabouis, H., & Smail-Faugeron, V. (2026). Dog therapy for dental care among autistic children: A randomized trial. Pediatrics, 157(2), e2025073469. https://doi.org/10.1542/peds.2025-073469 PMID: 41506515.

Harvie, H., Rodrigo, A., Briggs, C., Thiessen, S., & Kelly, D. M. (2021). Does stress run through the leash? An examination of stress transmission between owners and dogs during a walk. Animal Cognition, 24(2), 239–250. https://doi.org/10.1007/s10071-020-01460-6 PMID: 33392915.

Haven-Pross, S. C., Jens, A. L., Maarleveld, K. N., van Honk, P., de Kort, M., & Visser, E. K. (2026). Dogs’ behavioural responses to dog-assisted interventions: A field study. Animals, 16(7), 1063. https://doi.org/10.3390/ani16071063

Hediger, K., Thommen, S., Wagner, C., Gaab, J., & Hund-Georgiadis, M. (2019). Effects of animal-assisted therapy on social behaviour in patients with acquired brain injury: a randomised controlled trial. Scientific Reports, 9, 5831. https://doi.org/10.1038/s41598-019-42280-0 PMID: 30967589.

Hediger, K., Wagner, J., Künzi, P., Haefeli, A., Theis, F., Grob, C., Pauli, E., & Gerger, H. (2021). Effectiveness of animal-assisted interventions for children and adults with post-traumatic stress disorder symptoms: a systematic review and meta-analysis. European Journal of Psychotraumatology, 12(1), 1879713. https://doi.org/10.1080/20008198.2021.1879713 PMID: 34377357.

Hercock, C. A., Pinchbeck, G., Giejda, A., Clegg, P. D., & Innes, J. F. (2009). Validation of a client-based clinical metrology instrument for the evaluation of canine elbow osteoarthritis. Journal of Small Animal Practice, 50(6), 266–271. https://doi.org/10.1111/j.1748-5827.2009.00765.x

Hernán, M. A., & Robins, J. M. (2020). Causal Inference: What If. Chapman & Hall/CRC.

Herron, M. E., Shofer, F. S., & Reisner, I. R. (2009). Survey of the use and outcome of confrontational and non-confrontational training methods in client-owned dogs showing undesired behaviors. Applied Animal Behaviour Science, 117(1–2), 47–54. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2008.12.011

Hewson, C. J., Luescher, U. A., Parent, J. M., Conlon, P. D., & Ball, R. O. (1998). Efficacy of clomipramine in the treatment of canine compulsive disorder. Journal of the American Veterinary Medical Association, 213(12), 1760–1766. https://doi.org/10.2460/javma.1998.213.12.1760

Hiby, E. F., Rooney, N. J., & Bradshaw, J. W. S. (2004). Dog training methods: Their use, effectiveness and interaction with behaviour and welfare. Animal Welfare, 13, 63–69. https://doi.org/10.1017/S0962728600026683

Hielm-Björkman, A. K., Rita, H., & Tulamo, R.-M. (2009). Psychometric testing of the Helsinki chronic pain index by completion of a questionnaire in Finnish by owners of dogs with chronic signs of pain caused by osteoarthritis. American Journal of Veterinary Research, 70(6), 727–734. https://doi.org/10.2460/ajvr.70.6.727

Horn, L., Huber, L., & Range, F. (2013). The importance of the secure base effect for domestic dogs – evidence from a manipulative problem-solving task. PLOS ONE, 8(5), e65296. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0065296

Horváth, Z., Dóka, A., & Miklósi, Á. (2008). Affiliative and disciplinary behavior of human handlers during play with their dog affects cortisol concentrations in opposite directions. Hormones and Behavior, 54(1), 107–114. https://doi.org/10.1016/j.yhbeh.2008.02.002 PMID: 18353328.

Howell, T. J., King, T., & Bennett, P. C. (2015). Puppy parties and beyond: The role of early age socialization practices on adult dog behavior. Veterinary Medicine: Research and Reports, 6, 143–153. https://doi.org/10.2147/VMRR.S62081

Hsu, Y., & Serpell, J. A. (2003). Development and validation of a questionnaire for measuring behavior and temperament traits in pet dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association, 223(9), 1293–1300. https://doi.org/10.2460/javma.2003.223.1293

Hunter, A., Blake, S., & Ferro De Godoy, R. (2019). Pressure and force on the canine neck when exercised using a collar and leash. Veterinary and Animal Science, 8, 100082. https://doi.org/10.1016/j.vas.2019.100082

International Association of Animal Behavior Consultants. (2025). Standards of practice. https://iaabc.org/standards-of-practice

International Association of Animal Behavior Consultants. (n.d.). IAABC credentials. Retrieved September 11, 2026, from https://iaabc.org/en/accessible/credentials

International Association of Human-Animal Interaction Organizations. (1998). Prague Declaration. https://iahaio.org/prague-declaration/

International Association of Human-Animal Interaction Organizations. (2018). IAHAIO White Paper: Definitions for animal assisted intervention and guidelines for wellness of animals involved.

International Association of Human-Animal Interaction Organizations. (2025a). Declaration on animal sentience in animal-assisted services. https://iahaio.org/2025/12/14/declaration-on-animal-sentience-in-animal-assisted-services/

International Association of Human-Animal Interaction Organizations. (2025b). Minimum standards for research in AAS/HAI/HAB. https://iahaio.org/minimum-standards-for-research-in-aas-hai-hab/

International Association of Human-Animal Interaction Organizations. (n.d.). International guidelines for minimum standards for education and training in Animal-Assisted Interventions (AAI). Retrieved September 11, 2026, from https://iahaio.org/iahaio-international-guidelines-for-minimum-standards-for-education-and-training-in-animal-assisted-interventions-aai/

International Society for Anthrozoology. (n.d.). What we do / mission. Retrieved September 11, 2026, from https://isaz.net/

Isernia, L., Wynne, C. D. L., House, L., & Feuerbacher, E. N. (2022). Dogs and wolves differ in their response allocation to their owner/caregiver or food in a concurrent choice procedure. PeerJ, 10, e12834. https://doi.org/10.7717/peerj.12834

Israel Ministry of Health. (2026a). Psychology – Licensure. gov.il. https://www.gov.il/en/pages/licensing-medical-psychology

Israel Ministry of Health. (2025, September 25). Warning signs of suicidal thoughts. https://me.health.gov.il/en/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/warning-signs/

Israel Ministry of Health. (2026b, June 1). How to talk to someone who is suicidal: Tools and guidelines. https://me.health.gov.il/en/mental-health/information-and-updates/prevention-of-suicide/how-to-talk-to-a-suicidal-person/

Israel Privacy Protection Authority. (2026a). Request to register a database [Hebrew]. Government of Israel. https://www.gov.il/he/service/registration_in_the_database

Israel Privacy Protection Authority. (2026b, July 26). Appointment of a data protection officer following Amendment 13 to the Privacy Protection Law: Final opinion [Hebrew]. Government of Israel. https://www.gov.il/he/pages/amendment-13-26-07-26

Johns Hopkins Children’s Center (2026). Paws for Healing Facility Dog Program. https://www.hopkinsmedicine.org/johns-hopkins-childrens-center/patients-and-families/child-life/facility-dog-program

Johnson, A. C., & Wynne, C. D. L. (2024a). Comparison of the efficacy and welfare of different training methods in stopping chasing behavior in dogs. Animals, 14(18), 2632. https://doi.org/10.3390/ani14182632

Johnson, A. C., & Wynne, C. D. L. (2024b). Comparing efficacy in reducing pulling and welfare impacts of four types of leash walking equipment. PeerJ, 12, e18131. https://doi.org/10.7717/peerj.18131

Johnson, A. C., & Wynne, C. D. L. (2025). Chasing solutions: A response to Bastos et al. (2024). Learning & Behavior, 53(3), 229–231. https://doi.org/10.3758/s13420-025-00672-5

Jones, M. G., Rice, S. M., & Cotton, S. M. (2019). Incorporating animal-assisted therapy in mental health treatments for adolescents: A systematic review of canine assisted psychotherapy. PLOS ONE, 14(1), e0210761. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0210761 PMID: 30653587.

Juarbe-Díaz, S. V., & Houpt, K. A. (1996). Comparison of two antibarking collars for treatment of nuisance barking. Journal of the American Animal Hospital Association, 32(3), 231–235. https://doi.org/10.5326/15473317-32-3-231

Junttila, S., Valros, A., Mäki, K., Väätäjä, H., Reunanen, E., & Tiira, K. (2022). Breed differences in social cognition, inhibitory control, and spatial problem-solving ability in the domestic dog. Scientific Reports, 12, 22529. https://doi.org/10.1038/s41598-022-26991-5 PMID: 36581704.

Karen Pryor Academy (2026). Virtual Dog Trainer Professional Program. https://karenpryoracademy.com/workshop/virtual-eastern-andre-yeu/

Kassai, R., Futo, J., Demetrovics, Z., & Takacs, Z. K. (2019). A meta-analysis of the experimental evidence on the near- and far-transfer effects among children’s executive function skills. Psychological Bulletin, 145(2), 165–188. https://doi.org/10.1037/bul0000180

Katz, A. L., Webb, S. A., & American Academy of Pediatrics Committee on Bioethics. (2016). Informed consent in decision-making in pediatric practice: Technical report. Pediatrics, 138(2), e20161485. https://doi.org/10.1542/peds.2016-1485 PMID: 27456510.

Katz, M., & Rosales-Ruiz, J. (2022). Constructional fear treatment: Teaching fearful shelter dogs to approach and interact with a novel person. Journal of the Experimental Analysis of Behavior, 118(2), 278–291. https://doi.org/10.1002/jeab.784

Kelker, H. P., Siddiqui, H. K., Beck, A. M., & Kline, J. A. (2025). Therapy dogs for anxiety in children in the emergency department: A randomized clinical trial. JAMA Network Open, 8(3), e250636. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2025.0636 PMID: 40085085.

Keller, H. (2018). Universality claim of attachment theory: Children’s socioemotional development across cultures. Proceedings of the National Academy of Sciences, 115(45), 11414–11419. https://doi.org/10.1073/pnas.1720325115 PMID: 30397121.

Keller, H., Scheidecker, G., Murray, M., & Gottlieb, A. (2018). The myth of universal sensitive responsiveness. Child Development, 89, 1921–1928. https://doi.org/10.1111/cdev.13031

Kertes, D. A., Liu, J., Hall, N. J., Hadad, N. A., Wynne, C. D. L., & Bhatt, S. S. (2017). Effect of pet dogs on children’s perceived stress and cortisol stress response. Social Development, 26(2), 382–401. https://doi.org/10.1111/sode.12203

Kimmel, H. D., Kearns, W. D., & Anderson, D. E. (1992). Extinction instead of incubation following classical aversive conditioning in dogs. Integrative Physiological & Behavioral Science, 27(4), 356–370. https://doi.org/10.1007/BF02691170

Kinsman, R., Owczarczak-Garstecka, S., Casey, R., Knowles, T., Tasker, S., Woodward, J., Da Costa, R., & Murray, J. (2020). Sleep duration and behaviours: A descriptive analysis of a cohort of dogs up to 12 months of age. Animals, 10(7), 1172. https://doi.org/10.3390/ani10071172 PMID: 32664232.

Kirchoff, N. S., Udell, M. A. R., & Sharpton, T. J. (2019). The gut microbiome correlates with conspecific aggression in a small population of rescued dogs (Canis familiaris). PeerJ, 7, e6103. https://doi.org/10.7717/peerj.6103 PMID: 30643689.

Knowles, K., Blauch, B. S., Leipold, H. W., Cash, W., & Hewett, J. (1989). Reduction of spiral ganglion neurons in the aging canine with hearing loss. Zentralblatt für Veterinärmedizin. Reihe A, 36(3), 188–199. https://doi.org/10.1111/j.1439-0442.1989.tb00719.x

Kogan, L. R., Currin-McCulloch, J., Packman, W., & Bussolari, C. (2026). Navigating Loss in Animal-Assisted Services: Volunteer Experiences and Implications for Programs Following Therapy Dog Death or Retirement. Animals, 16(2), 202. https://doi.org/10.3390/ani16020202 PMID: 41594391.

Konok, V., Kosztolányi, A., Rainer, W., Mutschler, B., Halsband, U., & Miklósi, Á. (2015). Influence of owners’ attachment style and personality on their dogs’ (Canis familiaris) separation-related disorder. PLOS ONE, 10(2), e0118375. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0118375

Koskela, A., Törnqvist, H., Somppi, S., Tiira, K., Kykyri, V.-L., Hänninen, L., Kujala, J., Nagasawa, M., Kikusui, T., & Kujala, M. V. (2024). Behavioral and emotional co-modulation during dog–owner interaction measured by heart rate variability and activity. Scientific Reports, 14, 25201. https://doi.org/10.1038/s41598-024-76831-x PMID: 39448721.

Kroll, T. L., Houpt, K. A., & Erb, H. N. (2004). The use of novel stimuli as indicators of aggressive behavior in dogs. Journal of the American Animal Hospital Association, 40(1), 13–19. https://doi.org/10.5326/0400013 PMID: 14736900.

Kubinyi, E., & Wallis, L. J. (2019). Dominance in dogs as rated by owners corresponds to ethologically valid markers of dominance. PeerJ, 7, e6838. https://doi.org/10.7717/peerj.6838 PMID: 31119074.

Kutsumi, A., Nagasawa, M., Ohta, M., & Ohtani, N. (2013). Importance of puppy training for future behavior of the dog. Journal of Veterinary Medical Science, 75, 141–149. https://doi.org/10.1292/jvms.12-0008

Lakens, D. (2017). Equivalence tests: A practical primer for t tests, correlations, and meta-analyses. Social Psychological and Personality Science, 8(4), 355–362. https://doi.org/10.1177/1948550617697177

Larson, G., Karlsson, E. K., Perri, A., Webster, M. T., Ho, S. Y. W., Peters, J., Stahl, P. W., Piper, P. J., Lingaas, F., Fredholm, M., Comstock, K. E., Modiano, J. F., Schelling, C., Agoulnik, A. I., Leegwater, P. A., Dobney, K., Vigne, J.-D., Vilà, C., Andersson, L., & Lindblad-Toh, K. (2012). Rethinking dog domestication by integrating genetics, archeology, and biogeography. Proceedings of the National Academy of Sciences, 109(23), 8878–8883. https://doi.org/10.1073/pnas.1203005109 PMID: 22615366.

Lefebvre, S. L., Golab, G. C., Christensen, E., Castrodale, L., Aureden, K., Bialachowski, A., Gumley, N., Robinson, J., Peregrine, A., Benoit, M., Card, M. L., Van Horne, L., & Weese, J. S. (2008). Guidelines for animal-assisted interventions in health care facilities. American Journal of Infection Control, 36(2), 78–85. https://doi.org/10.1016/j.ajic.2007.09.005 PMID: 18313508.

Lefebvre, S. L., Reid-Smith, R., Boerlin, P., & Weese, J. S. (2008). Evaluation of the risks of shedding Salmonellae and other potential pathogens by therapy dogs fed raw diets in Ontario and Alberta. Zoonoses and Public Health, 55(8–10), 470–480. https://doi.org/10.1111/j.1863-2378.2008.01145.x PMID: 18811908.

Levy, K. N., Kivity, Y., Johnson, B. N., & Gooch, C. V. (2018). Adult attachment as a predictor and moderator of psychotherapy outcome: A meta-analysis. Journal of Clinical Psychology, 74(11), 1996–2013. https://doi.org/10.1002/jclp.22685 PMID: 30238450.

Ley, J. M., Bennett, P. C., & Coleman, G. J. (2009). A refinement and validation of the Monash Canine Personality Questionnaire (MCPQ). Applied Animal Behaviour Science, 116, 220–227. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2008.09.009

Ley, J. M., McGreevy, P. D., & Bennett, P. C. (2009). Inter-rater and test–retest reliability of the Monash Canine Personality Questionnaire-Revised (MCPQ-R). Applied Animal Behaviour Science, 119(1–2), 85–90. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2009.02.027

Li, S., & Shi, R. (2026). Message effects on psychological reactance: Meta-analyses. Human Communication Research, 52, 38–52. https://doi.org/10.1093/hcr/hqaf016

Lit, L., Schweitzer, J. B., & Oberbauer, A. M. (2011). Handler beliefs affect scent detection dog outcomes. Animal Cognition, 14, 387–394. https://doi.org/10.1007/s10071-010-0373-2

Littlewood, K. E., Heslop, M. V., & Cobb, M. L. (2023). The agency domain and behavioral interactions: Assessing positive animal welfare using the Five Domains Model. Frontiers in Veterinary Science, 10, 1284869. https://doi.org/10.3389/fvets.2023.1284869 PMID: 38026638.

Lucas, E. A., Powell, E. W., & Murphree, O. D. (1977). Baseline sleep-wake patterns in the pointer dog. Physiology & Behavior, 19(2), 285–291. https://doi.org/10.1016/0031-9384(77)90340-7 PMID: 203958.

MacLean, E. L., Snyder-Mackler, N., vonHoldt, B. M., & Serpell, J. A. (2019). Highly heritable and functionally relevant breed differences in dog behaviour. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 286, 20190716. https://doi.org/10.1098/rspb.2019.0716

Madigan, S., Deneault, A.-A., Duschinsky, R., Bakermans-Kranenburg, M. J., Schuengel, C., van IJzendoorn, M. H., Ly, A., Fearon, R. M. P., Eirich, R., & Verhage, M. L. (2024). Maternal and paternal sensitivity: Key determinants of child attachment security examined through meta-analysis. Psychological Bulletin, 150(7), 839–872. https://doi.org/10.1037/bul0000433

Madigan, S., Fearon, R. M. P., van IJzendoorn, M. H., Duschinsky, R., Schuengel, C., Bakermans-Kranenburg, M. J., Ly, A., Cooke, J. E., Deneault, A.-A., Oosterman, M., & Verhage, M. L. (2023). The first 20,000 Strange Situation Procedures: A meta-analytic review. Psychological Bulletin, 149(1–2), 99–132. https://doi.org/10.1037/bul0000388

Maier, S. F. (1970). Failure to escape traumatic electric shock: Incompatible skeletal-motor responses or learned helplessness? Learning and Motivation, 1(2), 157–169. https://doi.org/10.1016/0023-9690(70)90082-2

Main, M., & Solomon, J. (1990). Procedures for identifying infants as disorganized/disoriented during the Ainsworth Strange Situation. In M. T. Greenberg, D. Cicchetti, & E. M. Cummings (Eds.), Attachment in the preschool years (pp. 121–160). University of Chicago Press.

Main, M., Kaplan, N., & Cassidy, J. (1985). Security in infancy, childhood, and adulthood: A move to the level of representation. Monographs of the Society for Research in Child Development, 50(1–2), 66–104.

Malkani, R., Paramasivam, S., & Wolfensohn, S. (2022). Preliminary validation of a novel tool to assess dog welfare: The Animal Welfare Assessment Grid. Frontiers in Veterinary Science, 9, 940017. https://doi.org/10.3389/fvets.2022.940017

Marsh, W. A., Scarsbrook, L., Yüncü, E., Hodgson, L., Lin, A. T., De Iorio, M., Thalmann, O., Thomas, M. G., Goor, M., Bergström, A., Noseda, A., Amiri, S., Biglari, F., Borić, D., Bougiouri, K., Carmagnini, A., Giannì, M., Higham, T., Lebrasseur, O., … Frantz, L. A. F. (2026). Dogs were widely distributed across western Eurasia during the Palaeolithic. Nature, 651(8107), 995–1003. https://doi.org/10.1038/s41586-026-10170-x PMID: 41882128.

Marshall-Pescini, S., Rao, A., Virányi, Z., & Range, F. (2017). The role of domestication and experience in “looking back” towards humans in an unsolvable task. Scientific Reports, 7, 46636. https://doi.org/10.1038/srep46636 PMID: 28422169.

McAuliffe, L. R., Koch, C. S., Serpell, J., & Campbell, K. L. (2022). Associations between atopic dermatitis and anxiety, aggression, and fear-based behaviors in dogs. Journal of the American Animal Hospital Association, 58(4), 161–167. https://doi.org/10.5326/JAAHA-MS-7210

McCullough, A., Jenkins, M. A., Ruehrdanz, A., Gilmer, M. J., Olson, J., Pawar, A., Holley, L., Sierra-Rivera, S., Linder, D. E., Pichette, D., Grossman, N. J., Hellman, C., Guérin, N. A., & O’Haire, M. E. (2018). Physiological and behavioral effects of animal-assisted interventions on therapy dogs in pediatric oncology settings. Applied Animal Behaviour Science, 200, 86–95. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2017.11.014

McGuire, B., Orantes, D., Xue, S., & Parry, S. (2020). Abilities of canine shelter behavioral evaluations and owner surrender profiles to predict resource guarding in adoptive homes. Animals, 10(9), 1702. https://doi.org/10.3390/ani10091702

McPeake, K. J., Collins, L. M., Zulch, H., & Mills, D. S. (2019). The Canine Frustration Questionnaire—Development of a new psychometric tool for measuring frustration in domestic dogs (Canis familiaris). Frontiers in Veterinary Science, 6, 152. https://doi.org/10.3389/fvets.2019.00152

Mech, L. D. (1999). Alpha status, dominance, leadership, and division of labor in wolf packs. Canadian Journal of Zoology, 77, 1196–1203. https://doi.org/10.1139/z99-099

Meehan, Z. M., & Hubbard, J. A. (2026). A meta-analysis of susceptibility to peer influence effects in adolescence: The role of method of influence and type of behavior. Journal of Adolescence. Advance online publication. https://doi.org/10.1002/jad.70214

Meints, K., & Racca, A. (2026). Look, he’s smiling! Children’s misinterpretation of dogs’ facial expressions. Anthrozoös, 39(2), 315–342. https://doi.org/10.1080/08927936.2025.2551434

Meints, K., Brelsford, V. L., & De Keuster, T. (2018). Teaching children and parents to understand dog signaling. Frontiers in Veterinary Science, 5, 257. https://doi.org/10.3389/fvets.2018.00257

Mellor, D. J., Beausoleil, N. J., Littlewood, K. E., McLean, A. N., McGreevy, P. D., Jones, B., & Wilkins, C. (2020). The 2020 Five Domains Model: Including Human–Animal Interactions in Assessments of Animal Welfare. Animals, 10(10), 1870. https://doi.org/10.3390/ani10101870

Merola, I., Prato-Previde, E., & Marshall-Pescini, S. (2012). Dogs’ social referencing towards owners and strangers. PLOS ONE, 7(10), e47653. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0047653 PMID: 23071828.

Meyers-Manor, J. E., & Botten, M. L. (2020). A shoulder to cry on: Heart rate variability and empathetic behavioral responses to crying and laughing in dogs. Canadian Journal of Experimental Psychology / Revue canadienne de psychologie expérimentale, 74(3), 235–243. https://doi.org/10.1037/cep0000225

Miller, J. G., Armstrong-Carter, E., Balter, L., & Lorah, J. (2023). A meta-analysis of mother-child synchrony in respiratory sinus arrhythmia and contextual risk. Developmental Psychobiology, 65(1), e22355. https://doi.org/10.1002/dev.22355 PMID: 36567655.

Milligan, K., Astington, J. W., & Dack, L. A. (2007). Language and theory of mind: Meta-analysis of the relation between language ability and false-belief understanding. Child Development, 78(2), 622–646. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.2007.01018.x

Mills, D. S., Demontigny-Bédard, I., Gruen, M., Klinck, M. P., McPeake, K. J., Barcelos, A. M., Hewison, L., Van Haevermaet, H., Denenberg, S., Hauser, H., Koch, C., Ballantyne, K., Wilson, C., Mathkari, C. V., Pounder, J., Garcia, E., Darder, P., Fatjó, J., & Levine, E. (2020). Pain and Problem Behavior in Cats and Dogs. Animals, 10(2), 318. https://doi.org/10.3390/ani10020318 PMID: 32085528.

Mivalt, F., Sladky, V., Worrell, S., Gregg, N. M., Balzekas, I., Kim, I., Chang, S.-Y., Montonye, D. R., Duque-Lopez, A., Krakorova, M., Pridalova, T., Lepkova, K., Brinkmann, B. H., Miller, K. J., Van Gompel, J. J., Denison, T., Kaufmann, T. J., Messina, S. A., St Louis, E. K., … Worrell, G. A. (2023). Automated sleep classification with chronic neural implants in freely behaving canines. Journal of Neural Engineering, 20(4), 046025. https://doi.org/10.1088/1741-2552/aced21 PMID: 37536320.

Moe, I., Ho, P. J., Andersson, M., Karlberg, S., Lidfors, L., Sampaio, F., & Feldman, I. (2025). Effectiveness of animal-assisted services for school-aged children: A systematic review. European Child & Adolescent Psychiatry, 34(10), 3017–3033. https://doi.org/10.1007/s00787-025-02740-7 PMID: 40451970.

Molinaro, M. J., & Wynne, C. D. L. (2025). Paw-spective shift: How our mood alters the way we read dog emotions. PeerJ, 13, e20411. https://doi.org/10.7717/peerj.20411

Mondo, E., Barone, M., Soverini, M., D’Amico, F., Cocchi, M., Petrulli, C., Mattioli, M., Marliani, G., Candela, M., & Accorsi, P. A. (2020). Gut microbiome structure and adrenocortical activity in dogs with aggressive and phobic behavioral disorders. Heliyon, 6(1), e03311. https://doi.org/10.1016/j.heliyon.2020.e03311 PMID: 32021942.

Moon-Fanelli, A. A., Dodman, N. H., Famula, T. R., & Cottam, N. (2011). Characteristics of compulsive tail chasing and associated risk factors in Bull Terriers. Journal of the American Veterinary Medical Association, 238(7), 883–889. https://doi.org/10.2460/javma.238.7.883 PMID: 21453176.

Morelli, N. M. & Villodas, M. T. (2022). A Systematic Review of the Validity, Reliability, and Clinical Utility of Developmental Trauma Disorder (DTD) Symptom Criteria. Clinical Child and Family Psychology Review, 25(2), 376–394. https://doi.org/10.1007/s10567-021-00374-0 PMID: 34843012.

Morrill, K., Hekman, J., Li, X., McClure, J., Logan, B., Goodman, L., Gao, M., Dong, Y., Alonso, M., Carmichael, E., Snyder-Mackler, N., Alonso, J., Noh, H. J., Johnson, J., Koltookian, M., Lieu, C., Megquier, K., Swofford, R., Turner-Maier, J., … Karlsson, E. K. (2022). Ancestry-inclusive dog genomics challenges popular breed stereotypes. Science, 376(6592), eabk0639. https://doi.org/10.1126/science.abk0639 PMID: 35482869.

Moser, A. Y., Welch, M., Brown, W. Y., McGreevy, P., & Bennett, P. C. (2024). Methods of behavioral testing in dogs: a scoping review and analysis of test stimuli. Frontiers in Veterinary Science, 11, 1455574. https://doi.org/10.3389/fvets.2024.1455574 PMID: 39479206.

Moshfeghinia, R., Rostamipourfard, S., Kamran, M., Mostafavi, S., Golabi, F., Ayano, G., & Ahmadi, J. (2025). Pet ownership and risk of depression: A systematic review and meta-analysis. Annals of General Psychiatry, 24, 66. https://doi.org/10.1186/s12991-025-00600-x PMID: 41194144.

Mueller, M. K., Anderson, E. C., King, E. K., & Urry, H. L. (2021). Null effects of therapy dog interaction on adolescent anxiety during a laboratory-based social evaluative stressor. Anxiety, Stress, & Coping, 34(4), 365–380. https://doi.org/10.1080/10615806.2021.1892084

Munafò, M. R., Nosek, B. A., Bishop, D. V. M., Button, K. S., Chambers, C. D., Percie du Sert, N., Simonsohn, U., Wagenmakers, E.-J., Ware, J. J., & Ioannidis, J. P. A. (2017). A manifesto for reproducible science. Nature Human Behaviour, 1, 0021. https://doi.org/10.1038/s41562-016-0021

Muñoz-Caller, S., Vidal, R., Lugo, J., Ristol, F., Veiga, A., Vico, C., Ramos-Quiroga, J. A., & Gómez-Barros, N. (2026). A randomised controlled study of dog assisted therapy: comparing a short and a long version for patients with fetal alcohol spectrum disorder. Frontiers in Psychology, 17, 1720834. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2026.1720834 PMID: 42022399.

Nagasawa, M., Mitsui, S., En, S., Ohtani, N., Ohta, M., Sakuma, Y., Onaka, T., Mogi, K., & Kikusui, T. (2015). Social evolution: Oxytocin-gaze positive loop and the coevolution of human-dog bonds. Science, 348(6232), 333–336. https://doi.org/10.1126/science.1261022 PMID: 25883356.

National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine. (2019). Reproducibility and Replicability in Science. National Academies Press. https://doi.org/10.17226/25303

National Institute for Health and Care Excellence. (2013; updated June 14, 2021; reviewed September 5, 2025). Autism spectrum disorder in under 19s: Support and management (CG170). https://www.nice.org.uk/guidance/cg170

Neilands, P., Claessens, S., Ren, I., Hassall, R., Bastos, A. P. M., & Taylor, A. H. (2020). Contagious yawning is not a signal of empathy: No evidence of familiarity, gender or prosociality biases in dogs. Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences, 287(1920), 20192236. https://doi.org/10.1098/rspb.2019.2236 PMID: 32075525.

Neitz, J., Geist, T., & Jacobs, G. H. (1989). Color vision in the dog. Visual Neuroscience, 3, 119–125. https://doi.org/10.1017/S0952523800004430

Neufeld Institute. (n.d.-a). Intensive III: Becoming Attached [Course]. Retrieved September 11, 2026, from https://www.neufeldinstitute.org/our-courses/intensive3

Neufeld Institute. (n.d.-b). The Attachment Puzzle [Course]. Retrieved September 11, 2026, from https://www.neufeldinstitute.org/our-courses/attachment-puzzle

Neuhuber, W. L., & Berthoud, H.-R. (2022). Functional anatomy of the vagus system: How does the Polyvagal Theory comply? Biological Psychology, 174, 108425. https://doi.org/10.1016/j.biopsycho.2022.108425

Ng, M., Adams, E. K., Murray, K., Westgarth, C., & Christian, H. (2026). The impact of a dog-facilitated mobile physical activity intervention on children’s social–emotional development: A randomized controlled trial. Journal of Public Health, 48(1), 144–153. https://doi.org/10.1093/pubmed/fdaf142

Ng, Z. Y. & Fine, A. H. (2019). Considerations for the Retirement of Therapy Animals. Animals, 9(12), 1100. https://doi.org/10.3390/ani9121100 PMID: 31835308.

Nigg, J. T. (2017). Annual Research Review: On the relations among self-regulation, self-control, executive functioning, effortful control, cognitive control, impulsivity, risk-taking, and inhibition for developmental psychopathology. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 58, 361–383. https://doi.org/10.1111/jcpp.12675

Northrope, K., Shnookal, J., Ruby, M. B., & Howell, T. J. (2025). The relationship between attachment to pets and mental health and wellbeing: A systematic review. Animals, 15(8), 1143. https://doi.org/10.3390/ani15081143 PMID: 40281976.

Notsu, H., Blansfield, R. E., Spina, D. S., & Levy, K. N. (2025). An updated meta-analysis of the relation between adult attachment style and working alliance. Psychotherapy Research, 35(5), 721–734. https://doi.org/10.1080/10503307.2024.2370344 PMID: 39086008.

Ollivier, M., Tresset, A., Bastian, F., Lagoutte, L., Axelsson, E., Arendt, M.-L., Bălăşescu, A., Marshour, M., Sablin, M. V., Salanova, L., Vigne, J.-D., Hitte, C., & Hänni, C. (2016). Amy2B copy number variation reveals starch diet adaptations in ancient European dogs. Royal Society Open Science, 3(11), 160449. https://doi.org/10.1098/rsos.160449 PMID: 28018628.

Open Science Collaboration. (2015). Estimating the reproducibility of psychological science. Science, 349(6251), aac4716. https://doi.org/10.1126/science.aac4716

Osthaus, B., Lea, S. E. G., & Slater, A. M. (2005). Dogs fail to show understanding of means-end connections in a string-pulling task. Animal Cognition, 8, 37–47. https://doi.org/10.1007/s10071-004-0230-2

Otto, C. M., Heyer, A., & Berkowitz, V. (2024). Voluntary head dunk: Cooperative care for irrigating canine noses and eyes and rapid cooling. Journal of the American Veterinary Medical Association, 263(1), 1. https://doi.org/10.2460/javma.24.07.0480 PMID: 39293481.

Palagi, E., Nicotra, V., & Cordoni, G. (2015). Rapid mimicry and emotional contagion in domestic dogs. Royal Society Open Science, 2(12), 150505. https://doi.org/10.1098/rsos.150505 PMID: 27019737.

Pan, Y., Landsberg, G., Mougeot, I., Kelly, S., Xu, H., Bhatnagar, S., Gardner, C. L., & Milgram, N. W. (2018). Efficacy of a therapeutic diet on dogs with signs of cognitive dysfunction syndrome (CDS): A prospective double blinded placebo controlled clinical study. Frontiers in Nutrition, 5, 127. https://doi.org/10.3389/fnut.2018.00127 PMID: 30619873.

Pauli, A. M., Bentley, E., Diehl, K. A., & Miller, P. E. (2006). Effects of the application of neck pressure by a collar or harness on intraocular pressure in dogs. Journal of the American Animal Hospital Association, 42(3), 207–211. https://doi.org/10.5326/0420207

Pedretti, G., Wirobski, G., Range, F., & Marshall-Pescini, S. (2021). Artificially elevated oxytocin concentrations in pet dogs are associated with higher proximity-maintenance and gazing towards the owners. Physiology & Behavior, 237, 113451. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2021.113451 PMID: 33974958.

Peiris, P. L., & Rosales-Ruiz, J. (2022). Some detrimental effects of conditioned reinforcement on the maintenance of dog behavior. Journal of the Experimental Analysis of Behavior, 118(2), 337–348. https://doi.org/10.1002/jeab.790

Pellowe, S. D., Zhang, A., Bignell, D. R. D., Peña-Castillo, L., & Walsh, C. J. (2025). Gut microbiota composition is related to anxiety and aggression scores in companion dogs. Scientific Reports, 15, 24336. https://doi.org/10.1038/s41598-025-06178-4

Peña-Jorquera, H., Hernández-Jaña, S., Sanchez-Martinez, J., Espinoza-Puelles, J. P., Martínez-Flores, R., Barreto-Schuch, F., Yáñez-Sepúlveda, R., Delgado-Floody, P., Ferrari, G., Sadarangani, K. P., Bento-Torres, J., Espinoza-Salinas, A., Stamatakis, E., & Cristi-Montero, C. (2025). Dog companionship and cortisol levels in youth: A systematic review and meta-analysis. Social Science & Medicine, 369, 117815. https://doi.org/10.1016/j.socscimed.2025.117815 PMID: 39951871.

Pet Partners. (n.d.). Therapy Animal Program requirements. Retrieved September 11, 2026, from https://petpartners.org/volunteer/requirements/

Pfaller-Sadovsky, N., Hurtado-Parrado, C., Cardillo, D., Medina, L. G., & Friedman, S. G. (2020). What’s in a click? The efficacy of conditioned reinforcement in applied animal training: A systematic review and meta-analysis. Animals, 10(10), 1757. https://doi.org/10.3390/ani10101757

Pinquart, M. (2017). Associations of parenting dimensions and styles with externalizing problems of children and adolescents: An updated meta-analysis. Developmental Psychology, 53. https://doi.org/10.1037/dev0000295

Pinquart, M., & Nguyen, V. A. (2026). Cultural similarities and differences in the association of parental autonomy support with internalizing and externalizing problems: A meta-analysis. Journal of Child and Family Studies, 35, 1141–1152. https://doi.org/10.1007/s10826-026-03281-6

Pinquart, M., Feußner, C., & Ahnert, L. (2013). Meta-analytic evidence for stability in attachments from infancy to early adulthood. Attachment & Human Development, 15(2), 189–218. https://doi.org/10.1080/14616734.2013.746257

Piotti, P., Szabó, D., Bognár, Z., Egerer, A., Hulsbosch, P., Carson, R. S., & Kubinyi, E. (2018). Effect of age on discrimination learning, reversal learning, and cognitive bias in family dogs. Learning & Behavior, 46(4), 537–553. https://doi.org/10.3758/s13420-018-0357-7 PMID: 30251103.

Pongrácz, P., Molnár, C., Miklósi, Á., & Csányi, V. (2005). Human listeners are able to classify dog barks recorded in different situations. Journal of Comparative Psychology, 119(2), 136–144. https://doi.org/10.1037/0735-7036.119.2.136

Porges, S. W. (2025). Polyvagal theory: A journey from physiological observation to neural innervation and clinical insight. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 19, 1659083. https://doi.org/10.3389/fnbeh.2025.1659083

Porges, S. W. (2026). When a critique becomes untenable. Clinical Neuropsychiatry, 23, 113–128. https://doi.org/10.36131/cnfioritieditore20260111

Powell, L., Stefanovski, D., Dreschel, N. A., & Serpell, J. (2025). The impacts of household factors and proxies of human social determinants of health on dog behavior. Preventive Veterinary Medicine, 239, 106520. https://doi.org/10.1016/j.prevetmed.2025.106520

Protopopova, A., Kisten, D., & Wynne, C. D. L. (2016). Evaluating a humane alternative to the bark collar: Automated differential reinforcement of not barking in a home-alone setting. Journal of Applied Behavior Analysis, 49(4), 735–744. https://doi.org/10.1002/jaba.334

Pullen, A. J., Merrill, R. J. N., & Bradshaw, J. W. S. (2012). Habituation and dishabituation during object play in kennel-housed dogs. Animal Cognition, 15(6), 1143–1150. https://doi.org/10.1007/s10071-012-0538-2

Quaranta, A., Siniscalchi, M., & Vallortigara, G. (2007). Asymmetric tail-wagging responses by dogs to different emotive stimuli. Current Biology, 17(6), R199–R201. https://doi.org/10.1016/j.cub.2007.02.008 PMID: 17371755.

Range, F., & Virányi, Z. (2015). Tracking the evolutionary origins of dog-human cooperation: The “Canine Cooperation Hypothesis”. Frontiers in Psychology, 5, 1582. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2014.01582 PMID: 25642203.

Range, F., Hentrup, M., & Virányi, Z. (2011). Dogs are able to solve a means-end task. Animal Cognition, 14, 575–583. https://doi.org/10.1007/s10071-011-0394-5

Rault, J.-L., Bateson, M., Boissy, A., Forkman, B., Grinde, B., Gygax, L., Harfeld, J. L., Hintze, S., Keeling, L. J., Kostal, L., Lawrence, A. B., Mendl, M. T., Miele, M., Newberry, R. C., Sandoe, P., Spinka, M., Taylor, A. H., Webb, L. E., Whalin, L., & Jensen, M. B. (2025). A consensus on the definition of positive animal welfare. Biology Letters, 21(1), 20240382. https://doi.org/10.1098/rsbl.2024.0382 PMID: 39837489.

Ravitz, P., Maunder, R., Hunter, J., Sthankiya, B., & Lancee, W. (2010). Adult attachment measures: A 25-year review. Journal of Psychosomatic Research, 69(4), 419–432. https://doi.org/10.1016/j.jpsychores.2009.08.006

Re, S., Zanoletti, M., & Emanuele, E. (2008). Aggressive dogs are characterized by low omega-3 polyunsaturated fatty acid status. Veterinary Research Communications, 32(3), 225–230. https://doi.org/10.1007/s11259-007-9021-y PMID: 17891468.

Reicher, V., Bunford, N., Kis, A., Carreiro, C., Csibra, B., Kratz, L., & Gácsi, M. (2021). Developmental features of sleep electrophysiology in family dogs. Scientific Reports, 11, 22760. https://doi.org/10.1038/s41598-021-02117-1 PMID: 34815446.

Reid, J., Nolan, A. M., Hughes, J. M. L., Lascelles, D., Pawson, P., & Scott, E. M. (2007). Development of the short-form Glasgow Composite Measure Pain Scale (CMPS-SF) and derivation of an analgesic intervention score. Animal Welfare, 16, 97–104. https://doi.org/10.1017/S096272860003178X

Reid, J., Wiseman-Orr, M. L., Scott, E. M., & Nolan, A. M. (2013). Development, validation and reliability of a web-based questionnaire to measure health-related quality of life in dogs. Journal of Small Animal Practice, 54(5), 227–233. https://doi.org/10.1111/jsap.12059

Reisner, I. R., Shofer, F. S., & Nance, M. L. (2007). Behavioral assessment of child-directed canine aggression. Injury Prevention, 13(5), 348–351. https://doi.org/10.1136/ip.2007.015396

Rhein, F. F., Klee, R., Albrecht, B., & Krämer, S. (2025). Instruments to assess disease-specific quality of life in dogs: A scoping review. Animals, 15(12), 1780. https://doi.org/10.3390/ani15121780 PMID: 40564332.

Riddell, H., Nikolić, M., Dusseldorp, E., & Kret, M. E. (2024). Age-related changes in emotion recognition across childhood: A meta-analytic review. Psychological Bulletin, 150(9), 1094–1117. https://doi.org/10.1037/bul0000442

Riggio, G., Borrelli, C., Atilgan, D., Russo, G., Diverio, S., & Mariti, C. (2026). Rethinking dog stress behaviours: contextual and physiological insights from the attachment framework. Veterinary Quarterly, 46(1), 2682284. https://doi.org/10.1080/01652176.2026.2682284 PMID: 42627259.

Riggio, G., Gazzano, A., Zsilák, B., Carlone, B., & Mariti, C. (2021). Quantitative behavioral analysis and qualitative classification of attachment styles in domestic dogs: Are dogs with a secure and an insecure-avoidant attachment different? Animals, 11(1), 14. https://doi.org/10.3390/ani11010014 PMID: 33374815.

Rivera, M. M., & Meyers-Manor, J. E. (2024). Beware of strangers: Dogs’ empathetic response to unknown humans. Animals, 14(14), 2130. https://doi.org/10.3390/ani14142130 PMID: 39061592.

Robinson, L. M., Thompson, R. S., & Ha, J. C. (2016). Puppy temperament assessments predict breed and American Kennel Club group but not adult temperament. Journal of Applied Animal Welfare Science, 19, 101–114. https://doi.org/10.1080/10888705.2015.1127765

Roest, J. J., Welmers-Van de Poll, M. J., Van der Helm, G. H. P., Stams, G. J. J. M., & Hoeve, M. (2023). A three-level meta-analysis on the alliance-outcome association in child and adolescent psychotherapy. Research on Child and Adolescent Psychopathology, 51(3), 275–293. https://doi.org/10.1007/s10802-022-00986-2

Romagnoli, S., Krekeler, N., de Cramer, K., Kutzler, M., McCarthy, R., & Schaefer-Somi, S. (2024). WSAVA guidelines for the control of reproduction in dogs and cats. Journal of Small Animal Practice, 65(7), 424–559. https://doi.org/10.1111/jsap.13724 PMID: 38804079.

Romero, T., Nagasawa, M., Mogi, K., Hasegawa, T., & Kikusui, T. (2015). Intranasal administration of oxytocin promotes social play in domestic dogs. Communicative & Integrative Biology, 8(3), e1017157. https://doi.org/10.1080/19420889.2015.1017157 PMID: 26478773.

Rooney, N. J., & Bradshaw, J. W. S. (2003). Links between play and dominance and attachment dimensions of dog–human relationships. Journal of Applied Animal Welfare Science, 6(2), 67–94. https://doi.org/10.1207/S15327604JAWS0602_01

Rooney, N. J., & Cowan, S. J. (2011). Training methods and owner–dog interactions: Links with dog behaviour and learning ability. Applied Animal Behaviour Science, 132(3–4), 169–177. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2011.03.007

Rothkoff, L., Feng, L., & Byosiere, S.-E. (2024). Domestic pet dogs (Canis lupus familiaris) do not show a preference to contrafreeload, but are willing. Scientific Reports, 14, 1314. https://doi.org/10.1038/s41598-024-51663-x PMID: 38225380.

Sakurama, M., Ito, M., Nakanowataru, Y., & Kooriyama, T. (2023). Selection of Appropriate Dogs to Be Therapy Dogs Using the C-BARQ. Animals, 13(5), 834. https://doi.org/10.3390/ani13050834 PMID: 36899691.

Salomons, H., Smith, K. C. M., Callahan-Beckel, M., Callahan, M., Levy, K., Kennedy, B. S., Bray, E. E., Gnanadesikan, G. E., Horschler, D. J., Gruen, M., Tan, J., White, P., vonHoldt, B. M., MacLean, E. L., & Hare, B. (2021). Cooperative communication with humans evolved to emerge early in domestic dogs. Current Biology, 31(14), 3137–3144.e11. https://doi.org/10.1016/j.cub.2021.06.051 PMID: 34256018.

Salvin, H. E., McGreevy, P. D., Sachdev, P. S., & Valenzuela, M. J. (2011). The canine cognitive dysfunction rating scale (CCDR): A data-driven and ecologically relevant assessment tool. The Veterinary Journal, 188(3), 331–336. https://doi.org/10.1016/j.tvjl.2010.05.014

Santaniello, A., Garzillo, S., Cristiano, S., Fioretti, A., & Menna, L. F. (2021). The research of standardized protocols for dog involvement in animal-assisted therapy: A systematic review. Animals, 11(9), 2576. https://doi.org/10.3390/ani11092576 PMID: 34573542.

Sargisson, R. J., & McLean, I. G. (2021). Commentary: Efficacy of dog training with and without remote electronic collars vs. a focus on positive reinforcement. Frontiers in Veterinary Science, 8. https://doi.org/10.3389/fvets.2021.629746

Sarkar, R., Bhowmick, A., Dasgupta, D., Banerjee, R., Chakraborty, P., Nayek, A., Sreelekshmi, R., Roy, A., Sonowal, R., Mondal, A. B., & Bhadra, A. (2023). Eating smart: Free-ranging dogs follow an optimal foraging strategy while scavenging in groups. Frontiers in Ecology and Evolution, 11, 1099543. https://doi.org/10.3389/fevo.2023.1099543

Schilder, M. B. H., & van der Borg, J. A. M. (2004). Training dogs with help of the shock collar: Short and long term behavioural effects. Applied Animal Behaviour Science, 85(3–4), 319–334. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2003.10.004

Schuck, S. E. B., Zeiler, C. N., Stehli, A., Steinhoff, L. A., Stokes, R. Y., Jeffrey, S. E., & Granger, D. A. (2024). Acute salivary cortisol response in children with ADHD during psychosocial intervention with and without therapy dogs. Frontiers in Psychiatry, 15, 1476522. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2024.1476522

Schwebel, D. C., Morrongiello, B. A., Davis, A. L., Stewart, J., & Bell, M. (2012). The Blue Dog: Evaluation of an interactive software program to teach young children how to interact safely with dogs. Journal of Pediatric Psychology, 37(3), 272–281. https://doi.org/10.1093/jpepsy/jsr102

Seivert, N. P., Cano, A., Casey, R. J., Johnson, A., & May, D. K. (2018). Animal assisted therapy for incarcerated youth: A randomized controlled trial. Applied Developmental Science, 22(2), 139–153. https://doi.org/10.1080/10888691.2016.1234935

Seligman, M. E. P., & Maier, S. F. (1967). Failure to escape traumatic shock. Journal of Experimental Psychology, 74(1), 1–9. https://doi.org/10.1037/h0024514 PMID: 6032570.

Seligman, M. E. P., Maier, S. F., & Geer, J. H. (1968). Alleviation of learned helplessness in the dog. Journal of Abnormal Psychology, 73(3), 256–262. https://doi.org/10.1037/h0025831 PMID: 5658526.

Shan, S., Xu, F., & Brenig, B. (2021). Genome-wide association studies reveal neurological genes for dog herding, predation, temperament, and trainability traits. Frontiers in Veterinary Science, 8, 693290. https://doi.org/10.3389/fvets.2021.693290 PMID: 34368281.

Shih, H.-Y., Phillips, C. J. C., Mills, D. S., Yang, Y., Georgiou, F., & Paterson, M. B. A. (2021). Dog pulling on the leash: Effects of restraint by a neck collar vs. a chest harness. Frontiers in Veterinary Science, 8, 735680. https://doi.org/10.3389/fvets.2021.735680

Shihab, N., Bowen, J., & Volk, H. A. (2011). Behavioral changes in dogs associated with the development of idiopathic epilepsy. Epilepsy & Behavior, 21(2), 160–167. https://doi.org/10.1016/j.yebeh.2011.03.018

Shoesmith, E., Hall, S., Sowden, A., Stevens, H., Pervin, J., Riga, E., McMillan, D., Mills, D., Clarke, C., Wu, Q., Gibsone, S., & Ratschen, E. (2026). Dog-assisted interventions for children and adults with mental health or neurodevelopmental conditions: systematic review. British Journal of Psychiatry, 228(2), 150–163. https://doi.org/10.1192/bjp.2025.8 PMID: 40223561.

Siniscalchi, M., d’Ingeo, S., Fornelli, S., & Quaranta, A. (2017). Are dogs red–green colour blind? Royal Society Open Science, 4(11), 170869. https://doi.org/10.1098/rsos.170869 PMID: 29291080.

Siniscalchi, M., Lusito, R., Vallortigara, G., & Quaranta, A. (2013). Seeing left- or right-asymmetric tail wagging produces different emotional responses in dogs. Current Biology, 23(22), 2279–2282. https://doi.org/10.1016/j.cub.2013.09.027 PMID: 24184108.

Sissons, J. H., Blakemore, E., Shafi, H., Skotny, N., & Lloyd, D. M. (2022). Calm with horses? A systematic review of animal-assisted interventions for improving social functioning in children with autism. Autism, 26(6), 1320–1340. https://doi.org/10.1177/13623613221085338 PMID: 35403450.

Skoglund, P., Ersmark, E., Palkopoulou, E., & Dalén, L. (2015). Ancient wolf genome reveals an early divergence of domestic dog ancestors and admixture into high-latitude breeds. Current Biology, 25(11), 1515–1519. https://doi.org/10.1016/j.cub.2015.04.019 PMID: 26004765.

Solomon, A., Shamis, E., Racah, H., Toren, A., Weiss, C., Braun, O., & Zamansky, A. (2026). Predicting guide dog career success using machine learning and large language models. Scientific Reports, 16, 19877. https://doi.org/10.1038/s41598-026-48238-3 PMID: 42031915.

Solomon, J., Beetz, A., Schöberl, I., Gee, N., & Kotrschal, K. (2019). Attachment security in companion dogs: Adaptation of Ainsworth’s strange situation and classification procedures to dogs and their human caregivers. Attachment & Human Development, 21(4), 389–417. https://doi.org/10.1080/14616734.2018.1517812 PMID: 30246604.

Steindl, C., Jonas, E., Sittenthaler, S., Traut-Mattausch, E., & Greenberg, J. (2015). Understanding psychological reactance: New developments and findings. Zeitschrift für Psychologie, 223(4), 205–214. https://doi.org/10.1027/2151-2604/a000222

Steiss, J. E., Schaffer, C., Ahmad, H. A., & Voith, V. L. (2007). Evaluation of plasma cortisol levels and behavior in dogs wearing bark control collars. Applied Animal Behaviour Science, 106(1–3), 96–106. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2006.06.018

Stellato, A., Jajou, S., Dewey, C. E., Widowski, T. M., & Niel, L. (2019). Effect of a standardized four-week desensitization and counter-conditioning training program on pre-existing veterinary fear in companion dogs. Animals, 9(10), 767. https://doi.org/10.3390/ani9100767

Stempiń, W., & Strychalski, J. (2024). A method for assessing dogs in a test evaluating dogs’ suitability for Animal-Assisted Education. Animals, 14(8), 1149. https://doi.org/10.3390/ani14081149

Stepita, M. E., Bain, M. J., & Kass, P. H. (2013). Frequency of CPV infection in vaccinated puppies that attended puppy socialization classes. Journal of the American Animal Hospital Association, 49, 95–100. https://doi.org/10.5326/JAAHA-MS-5825

Stollar, O. O., Moore, G. E., Mukhopadhyay, A., Gwin, W., & Ogata, N. (2022). Effects of a single dose of orally administered gabapentin in dogs during a veterinary visit: A double-blinded, placebo-controlled study. Journal of the American Veterinary Medical Association, 260(9), 1031–1040. https://doi.org/10.2460/javma.21.03.0167

Substance Abuse and Mental Health Services Administration. (n.d.). Trauma-informed care and approaches. Retrieved September 11, 2026, from https://www.samhsa.gov/mental-health/trauma-violence/trauma-informed-care

Sun, N., Xie, L., Chao, J., Xiu, F., Zhai, H., Zhou, Y., Yu, X., & Shui, Y. (2025). Study on the correlation between aggressive behavior and gut microbiota and serum serotonin (5-HT) in working dogs. Veterinary Sciences, 12(6), 526. https://doi.org/10.3390/vetsci12060526 PMID: 40559763.

Sundman, A.-S., Van Poucke, E., Svensson Holm, A.-C., Faresjö, Å., Theodorsson, E., Jensen, P., & Roth, L. S. V. (2019). Long-term stress levels are synchronized in dogs and their owners. Scientific Reports, 9, 7391. https://doi.org/10.1038/s41598-019-43851-x PMID: 31171798.

Tel Aviv University, Bob Shapell School of Social Work, Continuing Education Unit (2026). Emotional Therapy in the Presence of Animals – Mutual Approach. https://socialwork.tau.ac.il/swce/animal-therapy

Templeman, J. R., Davenport, G. M., Cant, J. P., Osborne, V. R., & Shoveller, A.-K. (2018). The effect of graded concentrations of dietary tryptophan on canine behavior in response to the approach of a familiar or unfamiliar individual. Canadian Journal of Veterinary Research, 82(4), 294–305. PMID: 30363384.

ter Haar, G., Venker-van Haagen, A. J., Van Den Brom, W. E., Van Sluijs, F. J., & Smoorenburg, G. F. (2008). Effects of aging on brainstem responses to toneburst auditory stimuli: A cross-sectional and longitudinal study in dogs. Journal of Veterinary Internal Medicine, 22(4), 937–945. https://doi.org/10.1111/j.1939-1676.2008.0126.x PMID: 18564227.

The Academy for Dog Trainers (n.d.). Course Details: Certificate in Training and Counseling (CTC). Retrieved September 11, 2026, from https://academyfordogtrainers.com/course-details-the-academy-for-dog-trainers/

Therriault, D., Lemelin, J.-P., Toupin, J., & Déry, M. (2024). Peer attachment in adolescence: What are the individual and relational associated factors? Social Development, 33(4), e12762. https://doi.org/10.1111/sode.12762

Tiira, K., Hakosalo, O., Kareinen, L., Thomas, A., Hielm-Björkman, A., Escriou, C., Arnold, P., & Lohi, H. (2012). Environmental effects on compulsive tail chasing in dogs. PLOS ONE, 7(7), e41684. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0041684 PMID: 22844513.

Topál, J., Miklósi, Á., Csányi, V., & Dóka, A. (1998). Attachment behavior in dogs (Canis familiaris): A new application of Ainsworth’s (1969) Strange Situation Test. Journal of Comparative Psychology, 112(3), 219–229. https://doi.org/10.1037/0735-7036.112.3.219 PMID: 9770312.

Travain, T., Colombo, E. S., Grandi, L. C., Heinzl, E., Pelosi, A., Prato Previde, E., & Valsecchi, P. (2016). How good is this food? A study on dogs’ emotional responses to a potentially pleasant event using infrared thermography. Physiology & Behavior, 159, 80–87. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2016.03.019 PMID: 26996276.

U.S. Centers for Disease Control and Prevention. (n.d.). Animals in health-care facilities. Retrieved September 11, 2026, from https://www.cdc.gov/infection-control/hcp/environmental-control/animals-in-healthcare-facilities.html

U.S. Department of Health and Human Services, Office for Human Research Protections. (n.d.). Research with children FAQs. Retrieved September 11, 2026, from https://www.hhs.gov/ohrp/regulations-and-policy/guidance/faq/children-research/index.html

U.S. Department of Justice, Civil Rights Division. (n.d.). ADA requirements: Service animals. Retrieved September 11, 2026, from https://www.ada.gov/resources/service-animals-2010-requirements/

University of Denver Institute for Human-Animal Connection. (n.d.-a). Animals and Human Health Certificate. Retrieved September 11, 2026, from https://socialwork.du.edu/humananimalconnection/education-certificates/animals-human-health-certificate

University of Denver Institute for Human-Animal Connection. (n.d.-b). Canine-Assisted Intervention Specialist Certificate. Retrieved September 11, 2026, from https://socialwork.du.edu/humananimalconnection/education-certificates/canine-assisted-intervention-specialist-certificate

Van Bourg, J., Gilchrist, R. J., & Wynne, C. D. L. (2021). Aging effects on spatial working memory in domestic dogs. Animal Cognition, 24, 511–531. https://doi.org/10.1007/s10071-020-01447-3

Van Bourg, J., Gunter, L. M., & Wynne, C. D. L. (2021). A rapid serial reversal learning assessment for age-related cognitive deficits in pet dogs. Behavioural Processes, 186, 104375. https://doi.org/10.1016/j.beproc.2021.104375

van der Borg, J. A. M., Schilder, M. B. H., Vinke, C. M., & de Vries, H. (2015). Dominance in domestic dogs: A quantitative analysis of its behavioural measures. PLOS ONE, 10(8), e0133978. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0133978 PMID: 26309101.

Van der Steen, S., Kamphorst, E., & Griffioen, R. E. (2025). A randomized controlled trial of the effects of dog-assisted versus robot dog-assisted therapy for children with autism or Down syndrome. PLOS ONE, 20(3), e0319939. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0319939

Van Goidsenhoven, L. & De Schauwer, E. (2022). Relational ethics, informed consent, and informed assent in participatory research with children with complex communication needs. Developmental Medicine & Child Neurology, 64(11), 1323–1329. https://doi.org/10.1111/dmcn.15297 PMID: 35665498.

Vidal, R., Vidal, L., Lugo, J., Ristol, F., Domènec, E., Casas, T., Veiga, A., Vico, C., Ramos-Quiroga, J. A., & Gómez-Barros, N. (2024). Dog-assisted therapy vs relaxation for children and adolescents with fetal alcohol spectrum disorder: A randomized controlled study. Journal of Autism and Developmental Disorders, 54(8), 3133–3141. https://doi.org/10.1007/s10803-023-06023-5

Vieira de Castro, A. C., Barrett, J., de Sousa, L., & Olsson, I. A. S. (2019). Carrots versus sticks: The relationship between training methods and dog-owner attachment. Applied Animal Behaviour Science, 219, 104831. https://doi.org/10.1016/j.applanim.2019.104831

Vieira de Castro, A. C., Fuchs, D., Morello, G. M., Pastur, S., de Sousa, L., & Olsson, I. A. S. (2020). Does training method matter? Evidence for the negative impact of aversive-based methods on companion dog welfare. PLOS ONE, 15, e0225023. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0225023

Vierimaa, J. & Pyyhtinen, O. (2025). Multispecies Interaction in Dog-Assisted Therapy Sessions. Theory, Culture & Society, 42(5). https://doi.org/10.1177/02632764251323563

Vincent, I. C., & Michell, A. R. (1992). Comparison of cortisol concentrations in saliva and plasma of dogs. Research in Veterinary Science, 53(3), 342–345. https://doi.org/10.1016/0034-5288(92)90137-Q PMID: 1334567.

Visser, E. K., Jens, A. L., van Honk, P., van Asselt, M., & Haven-Pross, S. C. (2026). Establishing behavioural thresholds for dogs in Animal-Assisted Services: Expert-derived thresholds and field study comparison. Animals, 16(7), 1078. https://doi.org/10.3390/ani16071078

Wagner, C., Grob, C., & Hediger, K. (2022). Specific and Non-specific Factors of Animal-Assisted Interventions Considered in Research: A Systematic Review. Frontiers in Psychology, 13, 931347. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2022.931347 PMID: 35837630.

Wallis, L. J., Virányi, Z., Müller, C. A., Serisier, S., Huber, L., & Range, F. (2016). Aging effects on discrimination learning, logical reasoning and memory in pet dogs. AGE, 38(1), 6. https://doi.org/10.1007/s11357-015-9866-x PMID: 26728398.

Wasserstein, R. L., & Lazar, N. A. (2016). The ASA statement on p-values: Context, process, and purpose. The American Statistician, 70(2), 129–133. https://doi.org/10.1080/00031305.2016.1154108

Waters, E., Merrick, S., Treboux, D., Crowell, J., & Albersheim, L. (2000). Attachment security in infancy and early adulthood: A twenty-year longitudinal study. Child Development, 71(3), 684–689. https://doi.org/10.1111/1467-8624.00176

Waters, T. E. A., & Waters, H. S. (2006). The attachment working models concept: Among other things, we build script-like representations of secure base experiences. Attachment & Human Development, 8(3), 185–197. https://doi.org/10.1080/14616730600856016

Waters, T. E. A., Ruiz, S. K., & Roisman, G. I. (2017). Origins of secure base script knowledge and the developmental construction of attachment representations. Child Development. https://doi.org/10.1111/cdev.12571

Weinfield, N. S., Sroufe, L. A., & Egeland, B. (2000). Attachment from infancy to early adulthood in a high-risk sample: Continuity, discontinuity, and their correlates. Child Development, 71(3), 695–702. https://doi.org/10.1111/1467-8624.00178

Wellman, H. M., Cross, D., & Watson, J. (2001). Meta-analysis of theory-of-mind development: The truth about false belief. Child Development, 72(3), 655–684. https://doi.org/10.1111/1467-8624.00304

Wesarg-Menzel, C., Ebbes, R., Hensums, M., Wagemaker, E., Zaharieva, M. S., Staaks, J. P. C., van den Akker, A. L., Visser, I., Hoeve, M., Brummelman, E., Dekkers, T. J., Schuitema, J. A., Larsen, H., Colonnesi, C., Jansen, B. R. J., Overbeek, G., Huizenga, H. M., & Wiers, R. W. (2023). Development and socialization of self-regulation from infancy to adolescence: A meta-review differentiating between self-regulatory abilities, goals, and motivation. Developmental Review, 69, 101090. https://doi.org/10.1016/j.dr.2023.101090

White, M. M., Neilson, J. C., Hart, B. L., & Cliff, K. D. (1999). Effects of clomipramine hydrochloride on dominance-related aggression in dogs. Journal of the American Veterinary Medical Association, 215(9), 1288–1291. https://doi.org/10.2460/javma.1999.215.09.1288

Wilson, C., Hall, N., Aviles-Rosa, E. O., Campbell, K., Arnott, G., & Reeve, C. (2023). The effect of repeated testing on judgement bias in domestic dogs. Animal Cognition, 26, 477–489. https://doi.org/10.1007/s10071-022-01689-3

Wolraich, M. L., Hagan, J. F., Jr., Allan, C., Chan, E., Davison, D., Earls, M., Evans, S. W., Flinn, S. K., Froehlich, T., Frost, J., Holbrook, J. R., Lehmann, C. U., Lessin, H. R., Okechukwu, K., Pierce, K. L., Winner, J. D., Zurhellen, W., & Subcommittee on Children and Adolescents with Attention-Deficit/Hyperactive Disorder. (2019). Clinical practice guideline for the diagnosis, evaluation, and treatment of attention-deficit/hyperactivity disorder in children and adolescents. Pediatrics, 144(4), e20192528. https://doi.org/10.1542/peds.2019-2528 PMID: 31570648.

World Health Organization (2019). WHO Guidelines for the health sector response to child maltreatment. https://www.who.int/publications/m/item/who-guidelines-for-the-health-sector-response-to-child-maltreatment

World Health Organization (2022). Responding to child maltreatment: a clinical handbook for health professionals. https://www.who.int/publications/i/item/9789240048737

World Health Organization. (2021). LIVE LIFE: An implementation guide for suicide prevention in countries. https://www.who.int/publications/i/item/9789240026629

World Health Organization. (2024). Clinical descriptions and diagnostic requirements for ICD-11 mental, behavioural and neurodevelopmental disorders. World Health Organization.

Wright, H. F., Mills, D. S., & Pollux, P. M. J. (2011). Development and validation of a psychometric tool for assessing impulsivity in the domestic dog (Canis familiaris). International Journal of Comparative Psychology, 24(2). https://doi.org/10.46867/ijcp.2011.24.02.03

Yong, M. H., & Ruffman, T. (2014). Emotional contagion: Dogs and humans show a similar physiological response to human infant crying. Behavioural Processes, 108, 155–165. https://doi.org/10.1016/j.beproc.2014.10.006 PMID: 25452080.

Yu, S., Xue, H., Xie, Y., Shao, G., Hao, Y., Fan, L., & Du, W. (2025). Review: Animal-assisted intervention for children with attention-deficit/hyperactivity disorder – a systematic review and meta-analysis. Child and Adolescent Mental Health, 30(1), 34–52. https://doi.org/10.1111/camh.12744 PMID: 39791320.

Zanghi, B. M. (2016). Eye and ear temperature using infrared thermography are related to rectal temperature in dogs at rest or with exercise. Frontiers in Veterinary Science, 3, 111. https://doi.org/10.3389/fvets.2016.00111 PMID: 28066775.

Zeanah, C. H., & Gleason, M. M. (2015). Annual Research Review: Attachment disorders in early childhood—clinical presentation, causes, correlates, and treatment. Journal of Child Psychology and Psychiatry, 56(3), 207–222. https://doi.org/10.1111/jcpp.12347

Zeanah, C. H., Smyke, A. T., Koga, S. F., Carlson, E., & the BEIP Core Group. (2005). Attachment in institutionalized and community children in Romania. Child Development, 76(5), 1015–1028. https://doi.org/10.1111/j.1467-8624.2005.00894.x

Zelazo, P. D., & Carlson, S. M. (2012). Hot and cool executive function in childhood and adolescence: Development and plasticity. Child Development Perspectives, 6, 354–360. https://doi.org/10.1111/j.1750-8606.2012.00246.x

Zentall, T. R., & Pattison, K. F. (2016). Now you see it, now you don’t: Object permanence in dogs. Current Directions in Psychological Science, 25(5), 357–362. https://doi.org/10.1177/0963721416664861

Zhang, X., Li, J., Xie, F., Chen, X., Xu, W., & Hudson, N. W. (2022). The relationship between adult attachment and mental health: A meta-analysis. Journal of Personality and Social Psychology, 123(5), 1089–1137. https://doi.org/10.1037/pspp0000437 PMID: 36201836.