יסודות מדעיים לעבודה מקצועית עם כלבים

אילוף כלבים ועבודה בעזרת כלבים בגישה מונחית־התקשרות, ללא כפייה וממוקדת־רגש ספר עיון המכויל לפי הראיות: למידה אצל כלבים, רווחה, התפתחות אנושית ושירותים בעזרת בעלי חיים

מטרת הכרך. כרך זה מניח את היסודות המדעיים המשותפים לחשיבה מקצועית על כלבים, לפני שהספר עובר לפרשנות התנהגות, לבריאות, לרווחה, ליחסי אדם–כלב או לעבודה בעזרת כלבים. מטרתו אינה לקבוע מראש זהות אימונית מסוימת. מטרתו להעניק לקוראים בסיס שיטתי וממושמע להכרעה בשאלות מהו כלב, כיצד מתפתחים הבדלים בין פרטים, כיצד למידה משנה התנהגות ורגש, וכיצד יש להעריך בחירות בשיטות הומניות.

מבוא לכרך

החלטות אימוניות לעולם אינן עוסקות רק בטכניקה. הן נשענות על הנחות מוקדמות בדבר בעל החיים שאותו מאמנים, הסיבות להתנהגות, משמעותן של ראיות והתוצאות שנחשבות חשובות. איש מקצוע שמתייחס לכלב כאל זאב קטן החי בתחרות על מעמד ינסח בעיה באופן שונה מאיש מקצוע שמבין את הכלב כבעל חיים מבוית, גמיש מבחינה התפתחותית וגמיש מבחינה חברתית. איש מקצוע שמתייחס למשימה קוגניטיבית אחת כאל מדד ישיר לאינטליגנציה ינבא דברים שונים ממי שמבין את תוקף המשימה ואת המגבלות החושיות. איש מקצוע שמתייחס לשינוי התנהגות כהוכחה לשיפור רגשי ישפוט שיטת אימון אחרת ממי שמפריד בין תוצאת למידה, תוצאת רווחה, נחיצות וקבילות אתית.

משום כך כרך I מסודר במכוון מאפיסטמולוגיה, דרך מדעי בעלי החיים ומדעי הלמידה, ועד לשיטה מקצועית. חלק I קובע את אמות המידה לראיות ולהסקה השולטות בשאר הספר. חלק II שואל איזה מין בעל חיים הוא כלב הבית: היכן השוואת כלב–זאב מועילה והיכן היא מטעה; כיצד כלבים תופסים מידע חברתי ומשתמשים בו; וכיצד התפתחות, גנטיקה, גזע, מין, הזדקנות, בריאות וניסיון תורמים לשונות בין פרטים. חלק III מסביר לאחר מכן כיצד יחסי ניבוי, תוצאות, מוטיבציה, שליטת גירוי, הכללה ושימור משנים התנהגות. רק לאחר הנחת יסודות אלה בוחן חלק IV פרקטיקה ללא כפייה (force-free), מבוססת תגמול (reward-based), אברסיבית (aversive), ופרקטיקה של טיפול שיתופי (cooperative care).

לסדר הזה יש חשיבות, משום שללא יסודות אלה תוויות של שיטות עלולות לשאת יותר מדי מן העומס ההסברי. “מבוסס תגמול”, “מאוזן”, “ללא כפייה”, “שיתופי” או “מבוסס דומיננטיות” אינם תחליף לניתוח התלות בפועל, סידור החשיפה, התוצאה, עלות הרווחה או בסיס הראיות. בדומה לכך, “סוציאליזציה”, “סף (threshold)”, “מוטיבציה”, “חיזוק”, “ענישה”, “הסכמה מדעת (consent)” ו“יכולת פעולה והשפעה (agency)” נעשים מטעים כאשר משמעות יומיומית מחליפה משמעות טכנית. לכן כרך I מבקש מן הקוראים לדייק לפני שהם נעשים בטוחים.

הפרקים בונים גם שפה משותפת לכרכים הבאים. כרך II ישתמש ביסודות אלה כדי להבחין בין תצפית להסקה, בין התנהגות לרגש ובין בעיות אימון לבעיות רפואיות או בעיות רווחה. כרך III יחיל אותה משמעת ראייתית על התפתחות האדם, התקשרות ושירותים בעזרת בעלי חיים (Animal-Assisted Services; AAS). כרך IV ישלב ילד, כלב ואיש מקצוע בלי להתייחס לגשר סביר כמנגנון מוכח. כרך V יחיל את אותה הבחנה בין ראיות, סטנדרטים מקצועיים, כשירות מקצועית ותחום עיסוק חוקי על ממשל ופרקטיקה.

אין צורך שהקורא ישנן כל מחקר או מונח טכני לפני השימוש בכרך. המטרה היא הרגל מקצועי עמיד: לזהות מה נצפה או נמדד בפועל, להבחין בין מנגנון לבין חבילת התערבות, להבחין בין ראיות ברמת אוכלוסייה לבין ניבוי לגבי פרט, ולקבל החלטות שנותרות פתוחות לעדכון כאשר מופיעות ראיות טובות יותר או מידע חדש.

כיצד להשתמש בכרך זה

תוכן הכרך

• חלק I — אוריינות מדעית והסקה

• פרק 1 — ראיות, הסקה ואוריינות מדעית

• חלק II — מהו הכלב

• פרק 2 — ביות, אקולוגיה חברתית ודומיננטיות

• פרק 3 — קוגניציה, עולמות חושיים וקוגניציה חברתית

• פרק 4 — התפתחות, גנטיקה, גזע, מין והבדלים בין פרטים

• חלק III — כיצד הכלב לומד

• פרק 5 — למידה רספונדנטית, חשיפה ולמידה רגשית

• פרק 6 — למידה אופרנטית, חיזוק, ענישה ומוטיבציה

• פרק 7 — רכישת מיומנות, שליטת גירוי, הכללה ושימור

• חלק IV — אימון והתנהלות הומניים

• פרק 8 — שיטות ללא כפייה, מבוססות תגמול ואברסיביות

• פרק 9 — טיפול שיתופי, התנהלות הומנית ויכולת פעולה והשפעה באימון

חלק I — אוריינות מדעית והסקה

שיקול דעת מקצועי מתחיל עוד לפני שכלב נכנס לחדר. הוא מתחיל בכללים המשמשים להכרעה מה נחשב ראיה, מה מחקר מדד בפועל, עד כמה מותר להכליל ממצא, ומתי סטנדרט אתי או מקצועי מוחלף בטעות בטענת יעילות אמפירית. לכן חלק I בא ראשון, לא מפני שאנשי מקצוע צריכים להפוך לסטטיסטיקאים, אלא מפני שכל החלטה בהמשך תלויה באיכות ההסקה המחברת תצפית להסבר והסבר לפעולה.

פרק 1 קובע את אוצר המילים האפיסטמי המשותף ליצירה כולה. לאחר חלק זה, הקורא אמור להיות מסוגל לשאול אם טענה היא סיבתית או אסוציאטיבית, ישירה או אקסטרפולטיבית, בעלת תוקף מבנה או רק נוחה לשימוש, משוחזרת ברפליקציה או מדווחת שוב ושוב מאותו מקור, ומבוססת מדעית — או שמא היא סטנדרט מקצועי, מסגרת תיאורטית, היוריסטיקה מקצועית או הרחבת־יתר בלתי נתמכת. שאלות אלה נעשות מערכת בקרת האיכות של כל מה שיבוא לאחר מכן.